עצור או שאני יורה (רפריזה) - מתוך ההצגה "אפס ביחסי אנוש", תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר
Vložit
- čas přidán 25. 12. 2023
- מילים: עילי בוטנר ואורן יעקובי
לחנים: עילי בוטנר
שירה: מעיין תורג'מן
עיבודים והפקה מוזיקלית: אמיר לקנר
מחזה: אורן יעקובי
בימוי ההצגה: עידו רוזנברג
ההצגה, שנכתבה על ידי אורן יעקובי ובוימה על ידי עידו רוזנברג, מציגה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר.
לבקשת הקהל ולאור ההצלחה הפנומנלית, הוקלטו כל שירי המחזמר "אפס ביחסי אנוש" של תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר.
המחזמר מבוסס על סרטה של טליה לביא, ומביא את סיפורן של שלוש חיילות במשרד שלישות בבסיס נידח, שמבינות שהדרך היחידה לנצח במלחמות הפרטיות שלהן בתוך מסגרת גברית נוקשה, היא בעזרת אחוות לוחמות, גם אם הנשק שבידיהן הוא בסך הכל אקדח סיכות.
שחקנים: מגי אזרזר, משי קלינשטיין/נוי הלפרין, מעיין תורג'מן, דיאנה גולבי/מירי זהבי, רון שחר, ניב ניסים, לורין מוסרי, קרן מור-מישורי, מאי קשת/רוני אקרמן, דור ברנס, אבירם אביטן, דקל חייק לוי, נופר אליהו, אשלי זימברג/סתיו צברי, ענבר יוחננוף/נועה אנגל.
גיטרות: רמי אוסרווסר
בס: אבי יפרח
תופים: דקל דביר
חצוצרה: עדי מאירי
סקסופונים: שי מאירי וגלעד רונן
טרומבון: מתן ממן
כינורות: אבנר קלמר וחן שנהר
ויולה: נועם חיימוביץ'
צ'לו: יועד ניר
קלידים: אלון רדעי
חליל, סקסופון אלט, פסנתר ותכנותים: אמיר לקנר
הוקלט באולפני ברדו
מיקסים: ניראל שרון ויונתן דנינו
מאסטרינג: ניראל שרון
עוזר טכנאי: הראל להב
רמה:
אמא שלי תמיד אמרה שמי שמשקיע בערב שבת, יקצור בשבת. שאני צריכה לעשות את מיטב יכולתי. אז אחרי שזכיתי ב"מתנדבת השנה, קטגוריית הנוער" בעיתון השיקמה של חולון-אזור, התגייסתי לתפארת מדינת ישראל. רציתי לתרום, רציתי להיות על מגש הכסף, להגיע לדרגה הכי גבוהה שאישה יכולה להגיע אליה כמו דוברת צה"ל תת אלוף רות ירון, או לפחות כמו הסגנית שלה אלוף משנה מירי רגב.
אבל מהר מאוד הבנתי שצה"ל זאת מועדון גברי סגור ושהדרך היחידה להכנס אליו, היא להפנים את הקודים ה"נכונים". ועשיתי את זה. הייתי יותר מערכתית ממערכתית, יותר אחלה גבר מאחלה גבר. אבל כשהייתי סמכותית עם הבנות שלי, במקום לקרוא לי "קשוחה", קראו לי "כלבה". אני לא יודעת מה יותר נורא. שככה קראו לי הקצינים האחרים מאחורי הגב, או הבנות שלי. הבנות שאני עשיתי הכל כדי שהן יבינו שהן יכולות להגיע רחוק, אפילו שהן בסך הכל רק בנות.
איך לא הפנמתי,
שככה נפלתי
לתבנית הגברית, לתוכנית הזדונית.
כמה טעיתי,
שככה ניסיתי,
לשבור בשבילן את גג הזכוכית.
אני עכשיו מתקפלת
לא קצינה, לא חיילת
וויתרתם על רמה, וויתרתם עליי,
הפסדתם אותי! - Hudba
גאה להיות בישוב אזור ואני מצדיעה לרמה למרות כל הקשיחות שיש בה❤