להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
@@spongebobking עצוב, אבל בהמשך אין שום אזכור, בדרך כלל עושים קטע בשביל לכבד את הנפטר, אז די מפתיע שלזה לא עשו אבל מוציאים מחדש מהדורות עם הערות וכו. הזוי. יהי זיכרה ברוך.
גם אצלם יש את זה (אבל פחות מהרוסים . ) *בעיקר בהארדקור של הפריפרייה .הם חיים כמו חמולה כולם בבית של הסבא והסבתא עם הילדים שלהם ולסבתא מה יש לעשות ? היא כל היום בסלון מול הטלוויזה (בדר"כ כמו שנאור תיאר ) או יושבת על ספסל בחצר של השיכון עם עוד כמה זקנות ומרכלות על כל מי שעובר ליידם חחחח
פיפט אבניו 53 למה את לא ממשיכה את זה באנגלית רחוב החמישה פגשתם ב-53 עברית עברית סייפטי מניה למה זה רחוב רחוב החרמש קוראים לי איזה רחוב הלחי חמש זה מספר אחד בכל העולם באמריקה במיוחד חנות בכי גדול בעולם פעם הבאה שאת רוצה להגיד a53 תגידי בואי תגידי את זה באנגלית זה חומרים רחוב 53
בחיים לא מתיישן, אלוף עולם אחלה סדרה
אתה מדהים פשוט מדהים כיף לראות כל פעם מחדש❤️
ואוהו מעלף מטורףףףףף!!!!!! מדויק לגבי המרוקאים🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
יפה מאוד, הומור משובח.👍🏼
תודה לך נאור על הסדרה המהידמה הזאת
סדרה נחותה ומפגרת
חולה על הסדרה ונאור ציון
אח שלי אתה גאון!
להאכיל את הדיכאון במשמעות
אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
חחחחחח הרגת אותי נאור אבל היה משהו דומה עם כרמית וחייייים חיייייים חחחחח
אחד הסדרות היפות
חולה עליך סוף סוף חזרת
מדהים. באמת התגעגענו
נאור תעלה בבקשה את הספיישל הזה מסוף הפרק זה כזה ישן ומצחיק
13:19 איזה חיקוי של סברי מרנן
תעלה עוד
נאור חולה עלייך יגבר
נאור אתה יכול לעשות לי סרטון ברכה ליום ההולדת
אבל רק באוטו - יש שם אקוסטיקה יותר טובה
@@Giladdimri מתתת💀 אני זוכר את הפרק הזה😭😭😭
יש מצב לברכה ליום הולדת
@@Giladdimri אתה איכותי חחחחחח
סדאה מוש
בין הסדרות שאי אפשר להפסיק לראות
למה אין איזכור לזה שרונית איבגי ז"ל נפטרה... ? היא היתה חלק גדול מהסדרה במשך שלוש עונות
היא נפטרה אחרי עונה 4
@@spongebobking עצוב, אבל בהמשך אין שום אזכור, בדרך כלל עושים קטע בשביל לכבד את הנפטר, אז די מפתיע שלזה לא עשו אבל מוציאים מחדש מהדורות עם הערות וכו. הזוי. יהי זיכרה ברוך.
עשו פרק לזכרה
חחחחח היה קורע שדדי חישמל את מומי
28:08 מי זה עם הצחוק הזה שמופיע בכל הפספוסים של כל הסדרות?
הימור שלי יואב גרוס
14:02 לואיס קליין מהחממה
יצאת גאון עם הקטע של הלבוש
לא רואים את התקופה, כאילו זה צולם אתמול חוץ מהטלפונים כמובן
כוסעמק הערוצים המסחריים האלו לא נותנים עוד עונה לחברים של נאור!
חחחחחחחח אני צוחק בקולללל
❤❤❤
מה השם של השיר בדקה 11:00 ?
ממש תענוג
מתי תיצא סדרה חדשה של 2022 🤙🏼😱😍
נאור תעשה לי ברכה לבר מצווה
רוני דלומי המהממת והיפה כמה יופי בבחורה אחת
דודה חז׳ו 14:47
הרגע הזה
שאתה מרוקאי ממכנס
נכנס לורס ראפ שהתחיל לברך
כפרה עלייך עוד עונה בחייאת נאור
תעשה עונה 5 כבר
מה השם האמיתי של דנה
מה אומר נאור עבר מלא שנים מאז הפרק הזה הכול היה מדויק חוץ משמרוקאים בשום פנים ואופן לא אוכלים חריימה אלא דג מרוקאי
אוכלים גם חריימה וגם דג מרוקאי.
אני גר שם בקרית ים
לי קוראים רונאל
חחחחחחח
נאור אם כבר בכבוד שלך לבוא לקרית ים בוא עליי
אני יודע אני גר בנוי יורק😂
הקטע עם הסבתא על הספה זה יותר נכון על רוסיות לא מרוקאים
גם אצלם יש את זה (אבל פחות מהרוסים . )
*בעיקר בהארדקור של הפריפרייה .הם חיים כמו חמולה כולם בבית של הסבא והסבתא עם הילדים שלהם ולסבתא מה יש לעשות ? היא כל היום בסלון מול הטלוויזה (בדר"כ כמו שנאור תיאר ) או יושבת על ספסל בחצר של השיכון עם עוד כמה זקנות ומרכלות על כל מי שעובר ליידם חחחח
נשאר רק ''פאסיב אגרסיב'' ונגמר עונה 3
נוף הגליל אני יודע שזה ישן אבל פסדר
ואו בשולחם קריסטך ירוק יש עדין את המשקה הזה?
חבל שאין גם היום תוכניות של נאור ציון האיש אלוף והנה התוצאה חסר בטלווזיה במקום כל הזבל הזה של המוזיקה חלאסססססס שגעו את השכל
השם משפחה שלי זה בן גיגי
משויש זה סלט
הדנים לכף חוב ידונו אותם לחוב. בפרט שבמציאות הכל הפוך.
2024 ועדיין לא נמאס
פיפט אבניו 53 למה את לא ממשיכה את זה באנגלית רחוב החמישה פגשתם ב-53 עברית עברית סייפטי מניה למה זה רחוב רחוב החרמש קוראים לי איזה רחוב הלחי חמש זה מספר אחד בכל העולם באמריקה במיוחד חנות בכי גדול בעולם פעם הבאה שאת רוצה להגיד a53 תגידי בואי תגידי את זה באנגלית זה חומרים רחוב 53
תלך כפרה על הסבתא המרוקאית פרסי משעמם נשאר בעבר ולא מתקדם בדיחות קרש
אני מקרית ים תתבייש
אלים תוקפן
מאוד משעמם