ליבוביץ חכם ענק אנושי מוסרי אדם עם לב גדול וחשוב לקרוא ויש הרבה מה ללמוד ממנו הדגל שלו מוסריות ואנושיות הקרבה למען המדינה העובדה שהוא גם " משובש ולא מאוזן ' היא הנותנת חכם מאוד אסא כשר אדם פשוט ופשוט בן אדם...יהודים חכמים למדתי וקראתי את פרויד ניטשה ואת התנ'ך חרשתי 50 שנה למדתי משלמה המלך יותר מכולם... אני "הדל ממעש אלפי הדל במנשה " גמד העומד על כתפיים של ענק גמד העומד על כתפיים של ענק רואה מה שהענק לא רואה זוית הראיה שלו גדלה...מכל מלמדי השכלי... " כי בער אני מאיש ולא בינת אדם לי ולא ידעתי חוכמה אלו דיברי שלמה המלך שהעיד על עצמו ..."ניבער "
ליבוביץ גאון חכם מלא וגדוש ומאמין פרימיטיבי להערכתי החלשים והשרוטים מחפשי הדרך הולכים לפילוסופיה או פסיכולגיה מתוך כוונה למצוא משמעות... שרוטים כבר אמרתי ?
שיחה נפלאת ביותר (ומבחינת המעיר זו הנפלאה בשיחות שנשמעה משיחות י"ל). ניתן להסביר את ההבדל הדק ביניהם כפי שהם בעצמם החלו להסבירו בסוף השיחה ע"פ הישענותם על הנחת וויטגנשטיין שלא ניתן לדבר על ערכים ושלכן משתמשים בציורים פוזיטיביים ואף פרסונליים. לייבוביץ העדיף (מסיבה חינוכית ו/או פסיכולוגית כדבריו) להשאיר בסגנון שמץ של פוזיטיביות הממלאת את הצורך להשאיר פתוח את הערוץ הנערג של בקשת קשר האלוקים לאדם למרות שאין לדבר עליו וכשר העדיף (מסיבת הטוהר הפילוסופי כדבריו) לוותר על כך ברמת השיחה.
אם נתקדם מעבר לוויטגנשטיין לדבר על ערכים ועל כך שהערך העליון הוא זרימה הרמונית אחדותית (זה"א) ועל כך שהקרקע המקיימו והנתיב המוביל אליו הם החיים באחדות דעת ההוויה כמות שהיא ועל כך שהעוגן המחזיקו היא האלהתה של ההוויה כסמכות עליונה לא מואנשת. כך אלוקים אינו שם עצם אלא שם תואר לעליונות אחדות ההוויה בכל מכל כל וממילא נמס ההבדל הסגנוני בין ליבוביץ לבין כשר היכול להדרדר לאליליות כפי שעשתה קריאת אנוש בשם. (גם כשר בחסימת הכניסה לדיבור על פוזיטיביות-פרסונליות מנציח נטייה אליה ככל הנוכח כי אסור לדבר עליו.)
אז הגדרת את אלוהים כ''עליונות אחדות ההוויה בכל מכל כל'' על כל 'כל' הורדת מהערך. או במילה 'עליונות' ותו לא? ואם לא הגדרת מהו אלוהים ~כערך מוסף על עצם ההוויה אז לא אמרת כלום.
אני חושב שהוא מבין את פרופ' כשר היטיב, אלא ששניהם אינם מסכימים לדבר על אלהים בצורה פוזיטיבית ותו לא. לייבוביץ' כן מאמין באלוהים, אך לא באלוהים שניתן לדבר עליו.
ליבוביץ׳ שומר מצוות וכשר איננו. האמונה של ליבוביץ׳ היא כזאת שהוא שולל את קדושתו של כל אלמנט שאינו אלוהים, אבל את אלוהים עצמו הוא אינו מגדיר בשום אופן. כלומר הוא אינו שם כעליון את עצמו, את החברה או כל דבר שהוא תופס דרך חושיו או במחשבותיו. במובן הזה האמונה של ליבוביץ׳ וכשר באלוהים עם זהה, אבל כשר אינו רוצה להשתמש במילה אלוהים כי היא עצמה נגועה באנתרופומורפיה מסוימת. ההבדל בינהם או בפראקסיס.
׳סגנון׳ הוא מושג מעולם הרומנטיקה ולכן הוא בדיוק מאותם נושאים שכשאין אפשרות לדבר עליהם אז נכון לשתוק לגבם, חבל שאפילו הטובים שבהוגים אינם שבעי רצון מעצם הסכמתם על תוכן שמעצם היותו תוכן הוא שואף לאוביקטיביות ומשום מה מתעקשים על סגנון שמעצם היותו סגנון תפקידו תם בהספקת ריגושים שמקומם הטבעי הוא בכל מקום שאין בו כלל פילוסופיה ולו רק מעצם הסוביקטיביות שהיא לחם חוקו של סגנון באשר הוא
זיגמונד פרויד למאמין הדתי..."מה יעזרו לו לאדם אשליות ונחמות בדויות ? מה תעזור לו לאדם האמונה על דונם על הירח..איכר הוא על אדמה זאת ויעבד אותה ביושר ובסוף אמר למאמין ...אנוכי אתה ממני אתה מחפש את הנימנעות
ליבוביץ חכם ענק אנושי מוסרי אדם עם לב גדול וחשוב לקרוא ויש הרבה מה ללמוד ממנו הדגל שלו מוסריות ואנושיות הקרבה למען המדינה העובדה שהוא גם " משובש ולא מאוזן ' היא הנותנת חכם מאוד אסא כשר אדם פשוט ופשוט בן אדם...יהודים חכמים למדתי וקראתי את פרויד ניטשה ואת התנ'ך חרשתי 50 שנה למדתי משלמה המלך יותר מכולם... אני "הדל ממעש אלפי הדל במנשה " גמד העומד על כתפיים של ענק גמד העומד על כתפיים של ענק רואה מה שהענק לא רואה זוית הראיה שלו גדלה...מכל מלמדי השכלי... " כי בער אני מאיש ולא בינת אדם לי ולא ידעתי חוכמה אלו דיברי שלמה המלך שהעיד על עצמו ..."ניבער "
בקיצור; קבלת האלוקות היא המסילה להפנמת המשמעת (או יראה מלשון ראייה עירנית ומתמדת) הנדרשת לקידום האדם למטרתו העליונה.
ליבוביץ גאון חכם מלא וגדוש ומאמין פרימיטיבי להערכתי החלשים והשרוטים מחפשי הדרך הולכים לפילוסופיה או פסיכולגיה מתוך כוונה למצוא משמעות... שרוטים כבר אמרתי ?
שיחה נפלאת ביותר (ומבחינת המעיר זו הנפלאה בשיחות שנשמעה משיחות י"ל). ניתן להסביר את ההבדל הדק ביניהם כפי שהם בעצמם החלו להסבירו בסוף השיחה ע"פ הישענותם על הנחת וויטגנשטיין שלא ניתן לדבר על ערכים ושלכן משתמשים בציורים פוזיטיביים ואף פרסונליים. לייבוביץ העדיף (מסיבה חינוכית ו/או פסיכולוגית כדבריו) להשאיר בסגנון שמץ של פוזיטיביות הממלאת את הצורך להשאיר פתוח את הערוץ הנערג של בקשת קשר האלוקים לאדם למרות שאין לדבר עליו וכשר העדיף (מסיבת הטוהר הפילוסופי כדבריו) לוותר על כך ברמת השיחה.
א.ב. יהושועו
בתקופה השחורה והקודרת הזאת ( ,ליקוי מאורות,)מורגש חסרונם של אנשים כישעיהו ליבוביץ' ..בכל תחום דת ומדינה ..
ליבוביץ יקר ומסובב פשטות היא חלק מהחיים הטובים
התרשמותי... ליבוביץ חכם מאוד צנוע אנושי ולא כל כך מאוזן נפשית יום עבודה אחד עדיף על בירבורים אהבתי את החייל והחיילת האיכר היוגב ושנאתי את הפלוסוף
לא מאוזן נפשית? הבן אדם היה חד ומתפקד עד יומו האחרון.
המילה אלוהים על כל דבר טוב זה היה פעם בתנ"ך את אנשי העבודה בקיבוצים בצבא וכל פועל שעובד ותורם פה עדיף בעיני יותר מכל הפילוסופיה כולה
להערכתי האמונה באלוהים התייתרה מליון וחצי חרדים מאמינים באלוהים לא עובדים ולא משרתים בצהל מה שווה אמונתם באלוהים ?
מה זה מילימטר? יש כלי השוואה?
הגאון לייבוביץ והאדיוט הנגיטיבי, הלא כשר בכלל. , מישהו מצליח לספור כמה פעמים הוא אמר: פוזיטיבי? 🤣
אף פעם לא הוקסמתי מכשר, אבל בראיון הזה הוא הכי סימפטי שראיתי אותו.
תספרו לאריה דרעי
לעניות דעתי, כל ההתפלפלות הזו בסיסה בהנחת יסוד מנוגדת.. האם יש אלוהים, אם לוא. מה דעתכם?
לא הבנת
אם נתקדם מעבר לוויטגנשטיין לדבר על ערכים ועל כך שהערך העליון הוא זרימה הרמונית אחדותית (זה"א) ועל כך שהקרקע המקיימו והנתיב המוביל אליו הם החיים באחדות דעת ההוויה כמות שהיא ועל כך שהעוגן המחזיקו היא האלהתה של ההוויה כסמכות עליונה לא מואנשת. כך אלוקים אינו שם עצם אלא שם תואר לעליונות אחדות ההוויה בכל מכל כל וממילא נמס ההבדל הסגנוני בין ליבוביץ לבין כשר היכול להדרדר לאליליות כפי שעשתה קריאת אנוש בשם. (גם כשר בחסימת הכניסה לדיבור על פוזיטיביות-פרסונליות מנציח נטייה אליה ככל הנוכח כי אסור לדבר עליו.)
אז הגדרת את אלוהים כ''עליונות אחדות ההוויה בכל מכל כל'' על כל 'כל' הורדת מהערך. או במילה 'עליונות' ותו לא?
ואם לא הגדרת מהו אלוהים ~כערך מוסף על עצם ההוויה אז לא אמרת כלום.
לא הבנתי מדבריך כימעט כלום
אני חושב שהוא מבין את פרופ' כשר היטיב, אלא ששניהם אינם מסכימים לדבר על אלהים בצורה פוזיטיבית ותו לא. לייבוביץ' כן מאמין באלוהים, אך לא באלוהים שניתן לדבר עליו.
ליבוביץ׳ שומר מצוות וכשר איננו. האמונה של ליבוביץ׳ היא כזאת שהוא שולל את קדושתו של כל אלמנט שאינו אלוהים, אבל את אלוהים עצמו הוא אינו מגדיר בשום אופן. כלומר הוא אינו שם כעליון את עצמו, את החברה או כל דבר שהוא תופס דרך חושיו או במחשבותיו. במובן הזה האמונה של ליבוביץ׳ וכשר באלוהים עם זהה, אבל כשר אינו רוצה להשתמש במילה אלוהים כי היא עצמה נגועה באנתרופומורפיה מסוימת. ההבדל בינהם או בפראקסיס.
׳סגנון׳ הוא מושג מעולם הרומנטיקה ולכן הוא בדיוק מאותם נושאים שכשאין אפשרות לדבר עליהם אז נכון לשתוק לגבם, חבל שאפילו הטובים שבהוגים אינם שבעי רצון מעצם הסכמתם על תוכן שמעצם היותו תוכן הוא שואף לאוביקטיביות ומשום מה מתעקשים על סגנון שמעצם היותו סגנון תפקידו תם בהספקת ריגושים שמקומם הטבעי הוא בכל מקום שאין בו כלל פילוסופיה ולו רק מעצם הסוביקטיביות שהיא לחם חוקו של סגנון באשר הוא
ישעיהו ליבוביץ קורא לכל מה שהוא טוב לאדם מוסרי אנושי בשם אלוהים
תראה מה זה,,,,כמו חי
זיגמונד פרויד למאמין הדתי..."מה יעזרו לו לאדם אשליות ונחמות בדויות ? מה תעזור לו לאדם האמונה על דונם על הירח..איכר הוא על אדמה זאת ויעבד אותה ביושר ובסוף אמר למאמין ...אנוכי אתה ממני אתה מחפש את הנימנעות
שיחה ממש לא פוזיטיבית
האיש הלא כשר הזה - דוחה!