![בטיפולנט](/img/default-banner.jpg)
- 61
- 91 952
בטיפולנט
Registrace 6. 05. 2020
על כאב כרוני: היבטים נפשיים ודרכי התמודדות
בכדי ללמוד על הרובד הנפשי במצבי כאב כרוני אירחנו באולפן בטיפולנט את ד"ר נצח גורן, פסיכולוג רפואי מומחה. שאלנו אותו על הקשר בין גוף לנפש במצבי כאב כרוני? איך טיפול נפשי יכול לעזור? ועוד.
ד"ר נצח גורן - פסיכולוג רפואי מומחה. בוגר בית הספר למדעי ההתנהגות באוניברסיטת מלבורן, שם התמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בהפרעות חרדה, התמודדות עם מחלות וכאב כרוני, והתמכרויות. שימש כאחראי על המערך הפסיכולוגי במכון הכאב במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב, שם מתמקד כיום בעבודה עם צוותים רפואיים. כמו-כן, הקים ומנהל את המכון לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות חרדה וכאב כרוני. הוא מטפל פרטני, וכן מנחה קבוצות CBT לסובלים מפיברומיאלגיה וכאב, וסדנאות לימוד ממוקדות CBT למטפלים בארץ ובעולם בתחום הכאב הכרוני. בנוסף, ד"ר גורן פועל להנגשת CBT במדינות העולם השלישי.
נועם גלזר - בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית (MSW).
ד"ר נצח גורן - פסיכולוג רפואי מומחה. בוגר בית הספר למדעי ההתנהגות באוניברסיטת מלבורן, שם התמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בהפרעות חרדה, התמודדות עם מחלות וכאב כרוני, והתמכרויות. שימש כאחראי על המערך הפסיכולוגי במכון הכאב במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב, שם מתמקד כיום בעבודה עם צוותים רפואיים. כמו-כן, הקים ומנהל את המכון לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות חרדה וכאב כרוני. הוא מטפל פרטני, וכן מנחה קבוצות CBT לסובלים מפיברומיאלגיה וכאב, וסדנאות לימוד ממוקדות CBT למטפלים בארץ ובעולם בתחום הכאב הכרוני. בנוסף, ד"ר גורן פועל להנגשת CBT במדינות העולם השלישי.
נועם גלזר - בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית (MSW).
zhlédnutí: 170
Video
טראומה והתמודדות בשעת חירום: עקרונות וכלים להורים - איילת שמואל
zhlédnutí 538Před 9 měsíci
במסגרת הרצאה זו, הציגה עו"ס איילת שמואל, מנהלת מרכ החוסן הבינלאומי בשדרות, קווים מנחים וכלים פרקטיים להורים לשעת חירום בעקבות מתקפת הפתע של חמאס באוקטובר 2023. העקרונות והכלים אשר ניתנו נועדו לסייע להורים בהתמודדות של ילדיהם ושלהם עצמם עם המצב חסר התקדים, ולצמצם את הסיכוי להתפתחות של פוסט טראומה לאחר חשיפה לאירוע. ההרצאה התמקדה בעיקר בהורים וילדים שאינם נמצאים בקו ראשון, ונחשפים לאירועים דרך אז...
שאלות ותשובות על סכיזופרניה
zhlédnutí 1,4KPřed 9 měsíci
פגשנו את הפסיכיאטר פרופ' אמיר קריבוי לשאלות ותשובות על סכיזופרניה. מה הקשר בין סכיזופרניה לבין מצבים פסיכוטיים? איך זה נראה בפועל, מדוע זה קורה וכיצד ניתן לחיות עם המחלה ואף להחלים ממנה? פרופ' אמיר קריבוי - מנהל מחלקה פתוחה למבוגרים וראש רשות המחקר במרכ לבריאות הנפש גהה ופרופ' לפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. נעה רובין - בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
שאלות ותשובות על פגיעות עצמיות - שיחה עם הפסיכולוגית ליטל פלג
zhlédnutí 486Před 11 měsíci
פגיעה עצמית היא דרך בלתי מילולית להבעת קושי, על רקע מצבי מצוקה, טראומה או אתגרי חיים שונים. כדי להבין את הנושא החשוב הזה יותר לעומק, אירחנו באולפן בטיפולנט את ליטל פלג, פסיכולוגית קלינית מומחית, על מנת לענות על שאלות כמו מהי פגיעה עצמית? האם יש קשר בין פגיעה עצמית לאובדנות? מה הסיבות לכך שאנשים פוגעים בעצמם? וכיצד ניתן לטפל ולהציע עזרה? הערה: בראיון זה עולים נושאים שעשויים להיות לא פשוטים עבור ...
ערך עצמי: איך להרגיש ראויים?
zhlédnutí 1,3KPřed rokem
מה קובע את הערך העצמי שלנו? האם ערך עצמי תלוי בילדות, בהורים שלנו, בסביבה שגדלנו בה? וגם, מה בין ערך עצמי לבין התחושה של 'להיות ראוי'? שיחה מרתקת על ערך עצמי עם אמתי מגד, מטפל הזוגי ומשפחתי, ראש התכנית להכשרת מטפלים משפחתיים וזוגיים במכללה האקדמית תל חי ומנהל בי"ס לפסיכותרפיה "מגד". אמתי מגד - עו"ס, מטפל ומדריך מוסמך בטיפול משפחתי וזוגי. נעה רובין - בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
מה עושים עם התקף חרדה?
zhlédnutí 1,5KPřed rokem
התקף חרדה הוא מצב חולף, במהלכו האדם חש פחד ע אשר מלווה בתחושות פיזיות שונות, ועלול לגרום למצוקה משמעותית ופגיעה בתפקוד. אירחנו באולפן בטיפולנט את ד"ר יונתן קושניר, פסיכולוג קליני וחבר מומחה-מדריך באיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (איט”ה). לשיחה קצרה אודות המאפיינים של התקף חרדה, וכיצד ניתן להתמודד עמו ולטפל בו. ד"ר יונתן קושניר - הוא פסיכולוג קליני בעל ניסיון רב בטיפול ובמחקר בהפרעות חרד...
על דיכאון ואובדנות - מה חשוב לדעת כדי להציל חיים?
zhlédnutí 722Před rokem
מה הם סימני האזהרה לכך שאדם קרוב אלינו נמצא בסיכון אובדני? האם פגיעה עצמית בהכרח מעידה על אובדנות? מה הם המענים הטיפוליים המתאימים? ומה היא הדרך הכי טובה בה נוכל לתמוך באדם המתמודד עם אובדנות? פגשנו באולפן בטיפולנט את פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכ לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכ האקדמי רופין, לשיחה קצרה אודות הנושא המורכב של דיכאון ואובדנות. פרופ' יוסי לוי בל - פסיכולוג קליני, ראש ...
הירקמות הקשר הראשוני הורה-תינוק
zhlédnutí 324Před rokem
כיצד נוצר הקשר הראשוני בין הורה לתינוק, ומדוע הוא כה חשוב להתפתחות התינוק? מה הם הקשיים בהם הורים רבים נתקלים בתהליך הירקמות הקשר? מה הם תמרורי האזהרה אשר עשויים לאותת לנו כי כדאי לפנות לעזרה מקצועית? ולאיזה טיפול כדאי לפנות? אירחנו באולפן בטיפולנט את ד"ר דפנה ג'יניאו דולברג, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, כדי להבין את הנושא יותר לעומק. ד''ר דפנה ג'יניאו דולברג - פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, רא...
שאלות ותשובות על אוטיזם
zhlédnutí 1,1KPřed rokem
מה זה אוטיזם? איך זה נראה בילדות ובבגרות? מדוע זה קורה וכיצד ניתן להתמודד עם אוטיזם? אירחנו באולפן בטיפולנט את ד"ר גילי סגל, פסיכולוגית קלינית מומחית, כדי להבין לעומק את הנושא. ד"ר גילי סגל - פסיכולוגית קלינית מומחית, חברת סגל במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת NYU. נעה רובין - בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
מה היא מאניה דיפרסיה ואיך מתמודדים איתה?
zhlédnutí 4,4KPřed rokem
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המאופיינת בתנודות רגשיות בין שני מצבים עיקריים וקיצוניים - מצב מאני ודיכאון. כיצד מאניה דיפרסיה באה לידי ביטוי בחיי היומיום ובמה היא פוגעת? איזה טיפול מומלץ? האם חייבים לקחת תרופות? ד"ר אורי ניצן - פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. מנהל המחלקה לטיפול בדיכאון ומשברי חיים במרכ לבריאות הנפש "שלוותה" של קופת חולים כללית. חבר סגל בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובעל קליניקה פרט...
שאלות ותשובות על OCD במבוגרים
zhlédnutí 476Před rokem
בכדי להבין מהו OCD ואיך מתמודדים עמו, אירחנו במסגרת אולפן בטיפולנט את ד"ר אשר שטראוס, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. שאלנו אותו מה ההבדל בין מחשבה טורדנית ל-OCD? מה אנו יודעים על הגורמים להפרעה? למה כדאי לשים לב כשפונים לטיפול? ועוד! ד"ר אשר שטראוס - דוקטור לפסיכולוגיה, בסוף התמחותו הקלינית במרפאת קוגנטיקה המציעה טיפול ב-OCD והפרעות חרדה. במסגרת מחקרו במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ח...
כיצד מתמודדים עם כעס והתקפי זעם?
zhlédnutí 2,1KPřed rokem
כעס הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, רגש חשוב וטבעי המסייע לנו להבין איך אנחנו מרגישים, להביע את הצרכים שלנו במערכות יחסים, לקבל החלטות ולהוציא אותן לפועל. אך כעס שיוצא משליטה יכול להפוך להתקף זעם, ולגרום נזק רב לאדם ולסביבה הקרובה שלו. תמיר אשמן - עובד סוציאלי, מומחה לטיפול באלימות במשפחה ומנהל את בית הספר למבוגרים "ללמוד לכעוס נכון". מרצה ומנהל את התוכנית להנחיית מעגלי גברים בבית הספר לעבודה סוציאלי...
שאלות ותשובות על חוסן נפשי
zhlédnutí 1,7KPřed rokem
כדי להבין מהו חוסן יותר לעומק, אירחנו באולפן בטיפולנט את ד"ר אלינער פרדס, פסיכולוגית קלינית מומחית, על מנת לענות על שאלות כמו מהו חוסן נפשי? כיצד הוא מסייע בהתמודדות עם רגעי משבר? איך מתפתח חוסן לאורך החיים? ואיך אפשר לפתח אותו בבגרות? ד"ר אלינער פרדס - פסיכולוגית קלינית מומחית, מרצה ומדריכה בביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנחה סדנאות מ.ג.ן (מודעות-גוף-נפש) למניעת שחיקה ולפיתוח חוסן. עי...
מיניות בריאה והסכמה בקרב ילדים ומתבגרים - איך מדברים על זה?
zhlédnutí 559Před rokem
מהי מיניות בריאה, כמה חשוב לדבר על כך עם ילדים ומתבגרים, ואיך בכלל ניתן לעשות זאת? בעידן של היום, בו ילדים ומתבגרים חשופים לתכנים מיניים מציפים ברשתות חברתיות מגילאים מוקדמים, יש חשיבות הולכת וגוברת לדבר על כך - ללמד מהי הסכמה, מהי מיניות בריאה, מותאמת ומכבדת. רונית ארגמן - עו"ס קלינית ומנהלת מכון ארגמן. דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר אילן, מנחה לחינוך מיני-חברתי, מדריכה ומטפלת מינית מוסמכת, מומחי...
שאלות ותשובות על OCD בילדים
zhlédnutí 703Před 2 lety
ד"ר יערה שמשוני - פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב בהנחיית פרופ' חיים עומר בנושא השגחת הורים על נהיגת צעירים. במסגרת הפוסט-דוקטורט שימשה כמטפלת, מדריכה וחוקרת במרפאת החרדה של המרכ לחקר הילד באוניברסיטת ייל תחת הנחייתם של פרופ' אלי ליבוביץ ופרופ' וונדי סילברמן, והיא עודנה חברת סגל מן הקהילה במרפאה בתפקיד Community Clinical Assistant Professor. במהלך שהותה בייל למדה וחקר...
איך אדע שאני בידיים טובות? - שאלות ותשובות על אתיקה של מטפלים
zhlédnutí 947Před 2 lety
איך אדע שאני בידיים טובות? - שאלות ותשובות על אתיקה של מטפלים
שאלות ותשובות על הפרעות אכילה - שיחה עם הפסיכולוג לירן רוגב
zhlédnutí 2,1KPřed 3 lety
שאלות ותשובות על הפרעות אכילה - שיחה עם הפסיכולוג לירן רוגב
מהו חלום צלול? האם אנחנו יכולים "לשלוט" בחלומות שלנו?
zhlédnutí 413Před 3 lety
מהו חלום צלול? האם אנחנו יכולים "לשלוט" בחלומות שלנו?
מאיזה גיל אנחנו מתחילים לחלום? האם יש אנשים שלא חולמים?
zhlédnutí 113Před 3 lety
מאיזה גיל אנחנו מתחילים לחלום? האם יש אנשים שלא חולמים?
איך אפשר לעבוד עם חלומות בטיפול פסיכולוגי?
zhlédnutí 215Před 3 lety
איך אפשר לעבוד עם חלומות בטיפול פסיכולוגי?
מה ההבדל בין חלום בהקיץ לבין חלום בלילה?
zhlédnutí 116Před 3 lety
מה ההבדל בין חלום בהקיץ לבין חלום בלילה?
מה הם סיוטים או ביעותי לילה? ומה הן הסיבות המרכזיות להופעתם?
zhlédnutí 298Před 3 lety
מה הם סיוטים או ביעותי לילה? ומה הן הסיבות המרכזיות להופעתם?
למה אנחנו חולמים? ומדוע החלומות כל כך מעסיקים את המין האנושי?
zhlédnutí 699Před 3 lety
למה אנחנו חולמים? ומדוע החלומות כל כך מעסיקים את המין האנושי?
מועיל ומעלה מודעות חשובה, תודה
תודה רבה ❤מרתק וברור
גם פיברומיאלגיה , ירידה במשקל
או שקורא לך חולת נפש כאשר את עולה עליו ושאינך יודעת להגיד מילה טובה . פשוט מעביר נושא כאילו הבוגדנות שלו וההתנהגות שלו בגדר הנורמה
אורי שלום , אתה צריך לקרוא את הספר "מועדון החמש בבוקר" , כי אני לא קראתי "את הנזיר שמכר את הפררי", צריך לתת תחושה למטופל במיטה שהוא העובר בבטן של אמא . מי זה פבלוב? טוב שלט שמת תמונה של משה קרוי... . אתה תמשיך ככה , לא יהיה לך דייט עם הזריחה . - לא יהיה לך דייט עם הזריחה - לא תוכל להבין איך המגנון עובד.
הרצאה מאוד חשובה וקריטית. תודה רבה
ההורים שלי והאחים הגדולים שלי וכל בני משפחתי מתנהגים אלי כך בצורה נרקיסיסטית שהם יותר מדי אוהבים את עצמם ועסוקים בעצמם ובמי שהכי קרוב להם מדרגה ראשונה וכלל לא שמים לב אלי ומתגרים ומתעללים בי ולא איכפת להם ממני כלל! 😰👺💩💩🤬🤬😠😠😡🤮😷👿👹😷👿👹😰👺💩🤬😠😡🤮
נתקלתי בפסיכופט . קשה מאוד לזהות אותם שנים לקח לי לעלות עליו . חתיך מוכשר עוקבים רבים לכשרון שלו אפל ורקני בנשמה.
מרתק ומחכים!!
קשה לצאת מהגהנום הזה
קניתי את הספר. מה לעשות כשהמוח שלך נתקע על הפרעה טורדנית כפייתית OCD תודה שלי זאנטקרן 💚 ❤
מה זה schizophrenia unspecified?
את מסבירה כ"כ בבהירות , מאוד מחזקת ונוסכת בטחון תודה רבה!!
את ממש מדברת לעניין. עזרת לי מאוד תודהההה❤
גם שרהההההה פסיכופטית זאת הסיבה שהלכה ללמוד פסיכולוגיה כדי להקל על עצמה... זה לא עזר
בקיצור ...נתניהו...עבריין פסיכופט אדם שזקוק לאישורין מאחרים שיחמיאו לו יתחנפו אליו ויספרו לו עד כמה הוא טוב...עם ישראל בחר בפסיכופט לשילטון הנהנה לתקוע אצבע בעין אחרים
מה שנקרא: עכשיו אני כי ההוא הלך...
מה שנקרא: האחר הוא אני...
מה שנקרא: שואל בשביל חבר...
למדתי על עצמי הרבה
למה את כולם צריכים לעייף עד מוות בשביל אחד שבגיל 17 חטף את נפלאות התבונה ,אנחנו שעוד טיפת שפיות נותקב בשכלנו לא מעוניינת להיות נשות הסיעוד וגם לקחת על כתיפנו הרקות את האיש ההוא מסרט נפלאות התבונה , לנו נמאס להיות הפיקולו של המסעדה אנחנו לנהל חוויה קולונרית בעקבות אונס שומרת לכרוך אותו במה שכרוך למעו השופט הבא שאולי ישפוט נכון בפעם הבאה
לא הבנתי כלום
מפקח משרד חינוך/ הופך אותי לגיחוך/ שנתיים לאחר פגיעת פגוש/ תפרים בראש/ זעזוע מוח/ הייתי בן 16 ואיבדתי חומר לימוד/ אותו מפקח יצר מלכוד/ דחק אותי לחדר/ התנהל בשקר/ העמיד פנים שרצונו לסייע/ למעשה קיבע/ את הנורא/ למדתי תורה/ משפשף לו זין/ דמעותי זלגו כמים, / גיל 18 ננעץ בגזע המוח כידון/ לא הביטו לי לאישון/ שפוף .אני / כעת נכה כתוצאה מניתוח קיצור קיבה/ נכה נוירומוסקולארי/ בעולם דיגיטאלי/ חבר באגודת הסופרות והסופרים העברים במדינת ישראל/ גם אבי הביולוגי בי התעלל/ בג"ץ פלורסהיים,/ בית משפט עליון/ שם בארכיון_ / לא זכיתי לחץ קופידון/ הטלת כידון/ פגיעה בביטחון/ דוקטור אורית קמיר- זה מטריד אותי- הוצאת כרמל/ לא ראיתן או מראיתם עיניים מכוסות ערפל/ חבר באגודת הסופרות והסופרים העברים במדינת ישראל/ נמאס לי להיות על ידי החברה שעיר לעזעזל/ ואני כותב / קשה לי לדבר/ לספר/ בקול רם/ שתו את נפשי בדם/ ואני סולד מאונס בסם/ קשה לאיתור במחלקה לזיהוי פלילי/ עדי שמעון אלון ( אלקלס)/ מגדיר עצמי ציוני.
המנחה לא מפסיקה לדבר, אוהבת לשמוע את עצמה ולא מקשיבה
הרבה מילים ולא אמרו משהו
לא היה מזיק לשתי הגברות להסתרק לפני הצילום ולהראות קצת טוב ויפה יותר 😮
ממש תחום דיבור מעניין
לכו תטפלו במדינה שגונבת את האזרח דרך מפעל הפייס וכדו'
למה אין כיתוביות? חוסכים?
למה אין כיתוביות? חוסכים?
למה אין כיתוביות? חוסכים?
תודה רבה זה סרטון מעולה שמאוד עוזר לי
האמת ניצבת הרחק מעבר לחלל ביננו עיין חיל משטרה צבאית עדי שמעון אלון ( אלקלס)
האמת ניצבת ביננו הרחק מעבר לחלל. לזכרונו של דודי שמעון אלקלס ( חלל משטרה צבאית 19.08.1966)
אני מבין מההרצאה שאתן מבינות כיצד מרגישה אמא שאביה נרצח על-ידי הגסטאפו חודשיים לפני שהיא נולדה, עקב ההלם של אמא שלה גדלה כתינוקת בבית חולים לילדים תחת שלטון הרייך השלישי, כשהתחתנה אתן יכולות לקרוא על בג"ץ פלורסהיים בספר של מנסחת החוק להטרדה מינית דוקטור אורית קמיר- זה מטריד אותי- הוצאת ספרים כרמל, כלומר הטרדות ומעבר לכך ואחיה שהיה דוד שלי ואמור היה למלא את תפקיד האב החלופי לבניה, הינו חלל צה"ל. תודה על העצות תעשו לפני כן מחקר למי אתן מעניקות עצה!!! עדי שמעון אלון ( אלקלס) חיפה
על דוקטור גדות וחקר המוח בודאי לא שמעתן, גם לא על תוכנית לטם באיכילוב, גם לא על בית החולים רעות. לא מכירות את דוקטור מתי שנל מאיכילוב, דוקטור יערה מייסנר מאיכילוב, , דוקטור יורי שקלר מבית חולים כרמל, וגם לא מודעות ליכולת של הפסיכיאטר פרופסור אנטולי קריינין. הבנתי מכך שהתמונה מעווותת לחלוטין. התמונות בתערוכה היא יצירה של מוסורסקי, כשלא מודעים למחלות נדירות שאינן מאובחנות, כמו אצלי לאחר ניתוח קיצור קיבה, ופגיעה במערכת העצבים ובמערכת החיסונית. כל מי שסיימה תואר חושבת שהיא מודעת לאתיקה רפואה ומשפט- התשובה היא לא!!!!
במידה ואת תגלי את גדלות הנפש של פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה, אלברט חפץ שטיפל בי חינם כי ידע שאמי מתקשה כתוצאה מבג"ץ פלורסהיים, פסיקה תקדימית של בית משפט עליון , למען שלום הילד משנת 1968 אדבר איתך ברצון. קל לתת עצות כשכל טיפול עולה הון עבור נכה , בעלות של 300 ש"ח למפגש. הפסיכיאטר פרופסור אלברט חפץ שהיה מנהל מחלקה בבית החולים רמב"ם , לא חיפש לעשות קופה על חשבון המטופלים כפי שנהוג היום. עדי שמעון אלון ( אלקלס) לשעבר מיכאל עדי פלורסהיים.
"עד להוצאה מבוקרת מהבית"... כוונתה שאם הילד לא מתקדם על פי ציפיות ה"צוות" המלומד אז הן רשאיות (ורשעיות) להוציא אותו מחזקת ההורים?! זה לא ממש יפתיע אותי בהתבסס על העובדה שהן משרתות מימסד הירארכיות טיפוסיות, ואוטומטית מציבות את עצמן מעל ההורים הנבערים והמזיקים לשיטתן, שמה לעשות עדיין רשאים להביא ילדים לעולם ללא רישיון מאנשי הסדר העולמי החדש הדואגים לייצר אך ורק ילדים איכותיים - רצוי אריים - וכמובן - בכמות מבוקרת!
לרוב חרדות הן סימפטום משני למשהו עמוק יותר. היום למשל יש יותר ילדים שנשלחים לאבחונים לאוטיזם והפרעת קשב וריכוז כמו מגיפה של השנים האחרונות. היום חרדות לא מקבלות כזה יחס או יחצנות כמו אוטיזם או הפרעות קשב וריכוז. השיח השתנה בצורה מאוד מפתיעה ומחשידה… מאבחנים היום ילדים באוטיזם או הפרעת קשב וריכוז בקצב מסחרר ופחות מדברים על חרדות…
מדהים תודה לכם
הרצאה ממש חשובה שפותחת הרבה נקודות מחשבה. תודה רבה
גיל ההתבגרות: גיבוש הזהות העצמית גיל ההתבגרות. אם נבין לעומק מה עובר על הילדים כבר משנותיהן הראשונות, נוכל לעזור להם לגבש אישיות. על קליטת תבניות, על שינויים ועל ספקות, על חיבור בין אנשים ועל המפתח להצלחות גדולות. בשנות הילדות, הילד סופג התרשמויות. מצד הטבע, יש לו רצון לקלוט את העולם לתוכו, למלא את הזיכרון, השכלי והרגשי, בכל מיני הבחנות. הוא רואה סביבו כל מיני תופעות, צורות שונות של התנהגות, ומכניס אותן פנימה. בשלב הזה, תפקידנו כהורים הוא בעיקר לתת לו דוגמאות טובות. כדאי מאוד להסביר כל הזמן בקול רם מה אנחנו עושים ולמה, אילו מחשבות ושיקולים עוברים לנו בראש, מה אנחנו מרגישים, מה משמח אותנו ומה פחות, וכן הלאה. כך תיבנה בילד מין תוכנה לבירור מהו טוב ומהו רע, ובעזרתה יבנה יחס נכון להתרשמויות שהוא סופג מהסביבה. במעבר לגיל ההתבגרות הילד מתחיל להראות את עצמו כמבין, כמרגיש, כפועל בעצמו, כאחראי כביכול על מה שהוא מחליט, עושה, קובע. האישיות שלו מתחילה לדבר מתוכו. הוא כבר פחות מסתכל על איך מתנהגים אחרים, ויותר מרוכז בלהציג את עצמו. אם בשנותיו הראשונות הוא כמו צבר קלפים שונים, אגר התרשמויות ודמויות שונות בתוכו, עתה הוא מתחיל לבנות מהם את האישיות שלו. ההנאה שלו באה עכשיו מהבלטת העצמאות והייחודיות שלו. "זה אני, תראו אותי, אני פה!". גיל ההתבגרות זהו גיל של תקשורת אקטיבית. גם בשלב הזה כדאי שנראה לנער דוגמאות, שיראה איך אנחנו מבטאים את עצמנו במגוון צורות: באחריות, בהתחשבות, באהבה, בהכנעה, בשליטה, בספקות, ועוד. חשוב להראות יחס מאוזן לכל תופעה, שכולל שתי נקודות מבט הפוכות: מצד הכוח ומצד החולשה, מצד הידיעה ומצד הספק, מצד ההרגשה ומצד חוסר התחושה, מצד המשיכה ומצד הדחייה, וכן הלאה. יכולים לעזור פה שיחות ודיונים, משחקים מיוחדים, טיולים, הצגות תיאטרון, סיורים במוזיאונים, ספרים וכדומה. המטרה היא להביא בפני המתבגר מגוון דעות, התרשמויות חיוביות ושליליות, שיבנו בו הסתכלות רבגונית וביקורתית על כל דבר ועניין. בדרך זו נעזור לו לפתח יכולת להבין ולהרגיש כל אדם, גם אנשים שחושבים אחרת ממנו. בנוסף, הדבר יסייע לו להבין את עצמו ואת השינויים התכופים שמתחוללים בו. במבט כולל, בניית רוח האדם היא אומנות של ממש. האדם שבאדם נוצר בהתעלות מעל האגואיזם הצר. התהליך מתחיל מהתבוננות על עצמך מהצד. 'בזה אני חלש, בזה אני חזק, ואני מודע לחולשות ולחוזקות שלי. וכשאני מסתכל על מישהו או על משהו סביבי, אני רואה אותם בצורה מסוימת דווקא, כתוצאה מהרצונות והטעמים האישיים שלי. הנתונים הפנימיים שבי, מרכיבים לי מין משקפיים שדרכן אני רואה בצורה מסוימת את עצמי ואת האחרים, את כל החיים. ואולי אם הייתי מבצע שינויים כלשהם בתוכי, יכול להיות שהייתי רואה את אותם דברים בצורה קצת שונה'. בירורים כאלה יביאו בהדרגה את המתבגר להבנה שייתכן שמה שהוא חשב אתמול, ישתנה מחר. אין בחיים דבר שהוא מוחלט, כל אחד משתנה כל הזמן, ובהתאם לכך משתנה לו תפיסת העולם. אדם שלא משתנה הוא כמו אבן, לא מתפתח בכלל, וזה טוב מאוד להיות כל יום אדם חדש. והאמת? היא לא נמצאת בכיס של אף אחד. אפשר להתקרב אליה רק יחד, אם לומדים להתקשר נכון, אדם לאדם. בין הלבבות הפתוחים של אנשים, שם בדיוק מתגלים כל הדברים הטובים. שם אנחנו זה את זה משלימים, לדמות אדם אחד. יוצא שגיל ההתבגרות, במובן המלא של המילה, נמשך בעצם כל החיים. זהו המעבר מתפיסת העולם דרך משקפיים אגוצנטריים, טבעיים, לתפיסת העולם דרך משקפיים של חיבור נכון לאחרים. ואהבת לרעך כמוך, אמרו על כך הגדולים, ושם בדיוק מצוי הפתרון לכל הבעיות ולכל הקשיים. העתיד הוא בחיבורים משלימים, וזהו המפתח לכל ההישגים שעליהם אנחנו חולמים.
הי מחפשת מטפלת בטראומה מינית, יש לי לקוחה נשואה 3 שנים, עדין בתולה, יש לה טראומה מאמא, בעלה סובל מאד, על סף גירושין. תודה.
אלוף
גם היא אלופה
דיברה עלי....
תודה רבה. חבל שאין כתוביות לסרטונים מועילים כאלה
תודה רבה לכם ושנה טובה בשנים הראשונות של פוסט טראומה חווים הרבה התקפי זעם , ככל שעוברות השנים , הזעם הופך ליאוש ולדיכאון , מה יותר שובר את הלב מזה
תודה , מעניין מאוד
רב תודות לך חני בזכותך יש לי כעת טרמינולוגיה להגדיר את מה שעברתי ועודני עוברת ולחזק את ההחלטות האסטרטגיות שקיבלתי לצמצום הפגיעה בי
המודעות למוות מה ההבדל במודעות של ילדים ומבוגרים לעניין החיים והמוות? על מה בדיוק יושב הפחד מהמוות? מהו הדבר החשוב ביותר שאפשר יהיה ללמוד מדיון כזה לגבי האופן שבו אנו מממשים את החיים? ראשית צריך לדעת שאדם חי מתוך הרצון הכללי שלו ליהנות. בהתאם לכך, במה שעושה לו טוב הוא מתעמק, כלומר משתדל להרגיש את המחשבה עליו, להחזיק בה כמה שיותר ולהרחיב אותה. לעומת זאת, לגבי דברים מהנים פחות או מעוררי סבל, מהם הוא רוצה להתרחק, לא להרגיש, להסתיר אותם מעצמו. האדם מונע על ידי מנגנון שמכוון אותו בכל רגע לפעולות ולמחשבות שיניבו מקסימום תענוג במינימום מאמץ. הוא מוכן להתאמץ מאוד בהווה עבור רווחים גדולים בעוד כמה שנים, אבל על המוות אין לו שום נטייה לחשוב, אלא אם כן יש איזו הצדקה ברורה כמו מחלה קשה שפתאום מגיעה חס ושלום, או סכנה קיומית אחרת. בגילאים צעירים יש לילדים איזו הרגשה טבעית של כוח עליון. הם אפילו מתפללים, בלי שום קשר למה שנהוג או לא נהוג במשפחה שבה נולדו. גם הרגשת החיים והמוות שונה אצלם לחלוטין מזו שיש למבוגרים, שכבר טרודים בענייני עבודה, משפחה, פרנסה, בריאות וכן הלאה. כל כך הרבה בעיות. כשחושבים על זה, מבוגר טיפוסי חי כדי לגמור עוד יום בשלום, עד שהימים הלחוצים גומרים אותו מתישהו. איך שלא יהיה, ילדים רגישים לעניין החיים והמוות עד לגיל מסוים שבו באים ההורמונים ושאר ענייני ההתבגרות, ותובעים את שלהם. מאז עניין החיים והמוות נשכח, ורק מדי פעם מבצבץ לרגע ושוב נעלם. ככל שמתקרבים לגיל הזקנה מופיעות שוב מחשבות על המוות, אבל במקביל פועלת מערכת הגנתית שממתיקה את הדברים. חיים מיום ליום, כמו שאומרים, אז בואו נהנה כל עוד אפשר. בשביל מה לדאוג היום את דאגת מחר? יצורים אחרים בטבע גם כן חווים מוות. הצומח מרגיש אם מישהו אוכל או כורת אותו, וגם חש בסכנות קיומיות כמו חוסר במים, באוויר או בשמש. חיות נמצאות כל הזמן בחיפוש אחר מזון ובמאבקי הישרדות מול טורפים. לאדם נתן הטבע תוספת מיוחדת: האדם מרגיש שאחרי הסתלקותו מהעולם חותמו יוטבע לנצח על סביבתו, על בני דורו או על ילדיו שימשיכו את פועלו. הוא רואה בכך את המשך החיים שלו עצמו, ויש לו תחושה כאילו הוא משאיר את עצמו לדור הבא. האדם לא מסוגל לתאר לעצמו מוות כאובדן של הכול, כהיעלמות מוחלטת, והשורש הרוחני לכך נעוץ בהיותנו באים מכוח עליון נצחי. מה כל כך מפחיד במוות? העובדה שאי אפשר לחזור. בחיים שלנו הכול נע במחזוריות, אך בעניין המוות איננו רואים את המחזוריות שמתקיימת, ולכן הדבר מפחיד מאוד. מטבעו האדם אגואיסט ואוהב להחזיק את הכול בידיים שלו. ההרגשה שהוא לגמרי לא יודע מה יקרה לו ברגע הבא מייצרת בעיה גדולה. כלומר, הפחד מהמוות הוא פחד מאובדן שליטה מוחלט על גורלך. איך השפיעו החיים המודרניים על האופן שבו אנו תופסים את המוות? בתקופות קודמות לא היו בתי חולים או בתי אבות. תהליך התקרבותם למוות של בני משפחה זקנים או חולים, היה חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים. כיום אדם מן היישוב שאינו רופא או אחות וכדומה, מרוחק מאוד מחוויה ישירה כזו. בעולם המודרני הכול סטרילי: אנחנו לא רואים מוות, לא חושבים על מוות, לא מודעים למוות, לא צריכים לתת לעצמנו דין וחשבון איפה אנחנו ביחס לעניין החיים והמוות. ובכלל, עשינו לעצמנו חיים מלאכותיים מאוד: משהו כואב לוקחים כדור, רגע מתפנה שוקעים להתכתבויות אינסופיות בטלפון, וכשרוצים קצת לנוח - צוללים לתוך כורסת הטלוויזיה. מין בועה שכזאת. לפי חכמת הקבלה, הדבר הבא שמצפה לנו מבחינה התפתחותית הוא ההכרה עד כמה אנחנו מנותקים מהחיים האמיתיים, מצויים על כדור הארץ כמו בחללית. כשנגלה שזוהי אמת המציאות, נידרש לתת דין וחשבון על כך שבעצם עכשיו אנחנו מתים; שבנינו לעצמנו איזשהם חיים מלאכותיים, ניפחנו את עצמנו בכל מיני דברים, אבל פספסנו את החיים האמיתיים שאותם אנחנו אמורים ליצור. הטבע נתן לנו את החיים למטרה אחרת לחלוטין, ואילו אנחנו שקועים במשחקים ילדותיים. וכמו אימא שקוראת לילדיה האהובים: 'בואו כבר, מספיק עם המשחקים', כך בדיוק מגיבים גם אנחנו: 'לא רוצים'. אם כן, המטרה הגדולה של קיומנו היא לגלות שעכשיו אנחנו נמצאים במצב של מוות, ולהבין מהי משמעות הביטוי - להתעורר לחיים. מן המקורות "כל הדורות, מעת תחילת הבריאה עד לגמר התיקון, נבחנים כמו דור אחד שהאריך את חייו עד שהתפתח ובא לתיקונו כמו שצריך להיות". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום" "תכלית הבריאה לא תחול, לא על הדוממים והכדורים הגדולים, כמו הארץ והירח והשמש... ולא על מין הצומח, ולא על מין החי... אלא רק מין 'האדם' בלבדו... אחר שמהפכים הרצון לקבל שלהם לרצון להשפיע, ובאים בהשוואת הצורה ליוצרם, שאז מקבלים כל המדרגות, שהוכנו להם בעולמות העליונים". בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", לט "הרוחניות אינה תלויה בזמן ומקום, ואין מיתה שם". בעל הסולם, מאמר "מבשרי אחזה אלוקי"