האם יש לנו כוח נגד השנאה העולמית? הבוקר קראנו בשיעור את מילותיו המצמררות של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג: "כבר מסרתי עיקרי דעותיי בתרצ"ג (1933). גם דיברתי עם מנהיגי הדור, ודבריי לא נתקבלו אז אף על פי שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה, אחר הפצצה האטומית והמימנית, אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים, וישראל יהיו נכווים תחילה לשאר האומות, כמו שהיה במלחמה הקודמת. על כן, היום, טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה, ויחיו ויתקיימו" (כתבי הדור האחרון). כשמונים שנה חלפו מאז, ועדיין היהודים נמצאים תחת הכוונת של כולם. 0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם, אבל דור אחר דור עומדים במרכז העניינים, סביבם מסתובב כל העולם. לא יאומן איך אומה קטנה כל כך משפיעה על כל ההיסטוריה האנושית. ומה שלא קורה אי שם, בסוף תמיד מאשימים אותנו, תמיד מוצאים סיבות והצדקות לכך שאין לנו זכות קיום בעולם. מסביר בעל הסולם: "עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטיות וכולי. כי השנאה קודמת לכל הטעמים. אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו". ומכיוון שאלה הם פני הדברים, אנחנו צריכים ללמוד למה כך קורה, מתי ואיך השנאה לישראל תיגמר, ובמה אנחנו יכולים לסייע לזה. הרי התופעה הזו ממש לא טבעית, לא מציאותית, לא נורמלית, אבל עם כל הכאב חשוב להכיר בכך שכך היה וכך קורה וכך יהיה, יותר ויותר. ואם בעבר היינו מפוזרים בין אומות העולם, בעידן שבו יש מדינה ליהודים הדברים יהיו הרבה יותר בולטים: אנחנו נהיה היחידים שכלפיהם יכוונו כל החיצים. אבל יש תרופה, ויש תקווה ויש לנו יכולת לחולל שינוי, להפוך ממש את האנושות כולה. אנחנו יכולים להביא לעולם את הכוח שכנגד השנאה. כוח של אהבה, כוח של חיבור, כוח של איחוד והשלמה. ואז הכול יסתדר, גם לנו פה במדינה, וגם בכלל בעולם שמידרדר להתפוצצות גדולה. כמו בגוף האדם כך בגוף העולם, לכל איבר יש תפקיד משלו. העם היהודי, רוצים או לא, מבינים או לא, מסכימים או לא, הוא זה שאחראי על האחדות. כבר במקור שלנו, בהתחלה של ההתחלה, התקבצנו לעם סביב האידיאה של אברהם שגילה שכל הטבע מאוחד. כוח אחד, שמפתח את החיים בחיבור בין ניגודים. הבאנו לעולם את "ואהבת לרעך כמוך", הכלל העיקרי שבבריאה, ומאז אנחנו יושבים על השיבר. קובעים מה זורם בצינורות הפנימיים שבין הלבבות והמוחות של כל הנבראים. ולכן, אם אנחנו מצליחים להתחבר בינינו היהודים, מעל כל הניגודים, אנחנו פותחים את הזרימה של הכוח המאחד לכל שאר העמים. וכשאנחנו נאבקים איש באחיו, מה שנקרא "מלחמות היהודים", בכל העולם חסר כוח של חיים. אין אוויר לנשום, התדרים רעילים ואלימים. ואז קמים עלינו כולם בזעם. רוצים להשמיד. "אין פורענות לעולם אלא בשביל ישראל", אמרו על כך החכמים שגילו את רשת הקשר הפנימית שבין כל העמים, ופיצחו את הקוד שלפיו מתרחשים כל מיני אירועים. בשורה התחתונה, היחס של אומות העולם אלינו הוא פועל יוצא ממה שאנחנו מזרימים. ולכן, השיעור החשוב ביותר מכל השנה האחרונה זה להפנים שהחיבור בינינו הוא התרופה היחידה מול כל האיומים. אנחנו תלויים בו, העולם תלוי בו, והאחריות פה היא לא רק לאומית אלא גם אישית. כל אחד מאיתנו חייב לחפש בכל יום ובכל רגע, איפה הוא יכול לתרום לאיחוד האומה ולהשקיע בזה את כל הנשמה. אז נחשוב יחד איך לעשות זאת, ונראה איך בזה אנחנו מעוררים כוחות חיוביים בטבע, פותחים לבורא אפשרות לפעול, להיטיב.
נדרשת לנו סבלנות עושר החיים של עם ישראל יתחיל לזרום אחרי שנזכה לאהוב איש את אחיו כמו את עצמנו, ומכאן תקצר הדרך לאהבת ה', שהוא התגלמות שלמות האהבה. אז יהיה אפשר להגיד באמת שעם ישראל חי. אבל תיקון הלב מאהבה עצמית לאהבת ישראל הוא פנימי, עדין וחמקמק, ובדרך כלל גם מרגיש מיותר או לפחות בר דיחוי מול המציאות החיצונית שקופצת עלינו ברעש קרב. כדי לא לאבד את הראש תחת מטחי האבנים וממטרי הטילים, לא להתפעל מהצגות שנאת העולם כלפינו, לא להיסחף חס ושלום למלחמת אחים בינינו, עלינו להתאזר בסבלנות. להזכיר לעצמנו, שאחדות היא מטרתנו, ושלא נתבלבל: כל המקרים החיצוניים המאיימים תפקידם לקרב בינינו, לגדל אותנו להיות עם ישראל. ''בעל הסולם'', הרב יהודה אשלג, מצייר משל למלך, "שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה? נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבוא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילות להיכלו. וציווה אותם להטעות בעורמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המובילה להיכל. וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אומנם, נידחו בעורמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא. וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו. וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומיררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה" ("הקדמה לתלמוד עשר הספירות"). מידת הסבלנות חשובה לנו כל כך כי היא מאפשרת לנו לעמוד מול כל ניסיונות ההסתה וההדחה של "השומרים החרוצים", ולא לעזוב את המטרה. הסבלנות אינה סתם עיקשות שלא דורשת הפעלת השכל אלא כוח בלבד. הסבלנות מעידה דווקא על הבנה עמוקה של הדבר שבו האדם נלחם. ככל שנעמיק להיוודע מי אנחנו, מה ייעודנו בעולם ומה דורש מאיתנו הכוח העליון, כך יהיה לנו יותר אורך רוח וכושר סיבולת להתאחד ולנצח.
@@user-fu3se2hz8n I guess that includes the name Israel, since that’s the name before the Roman’s changed it to Palestine😉. Which then means it all goes back to the Jews. And doesn’t make a 23 Arab country instead of the one Jewish country.
לא להכניס אוכל מים וחשמל. חבל על החיילים שלנו . אין נכנס ואין יוצא
מהסיבה הפשוטה שגדוד מושמד לפי צהל לא באמת מושמד...
يمكنك أن تكذب على الأغبياء، لكن ليس الجميع يصدق ذلك
גלנט עושה הפוך ממה שהוא אומר
2:17 גאלנט קשקשן גדול מדבר הרבה ועושה הפוך מזה.
Free Palestine
Allahu Akbar
🤲🏻👊🏻💪🏻
Покончите с хамасом раз и навсегда!
האם יש לנו כוח נגד השנאה העולמית?
הבוקר קראנו בשיעור את מילותיו המצמררות של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג: "כבר מסרתי עיקרי דעותיי בתרצ"ג (1933). גם דיברתי עם מנהיגי הדור, ודבריי לא נתקבלו אז אף על פי שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה, אחר הפצצה האטומית והמימנית, אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים, וישראל יהיו נכווים תחילה לשאר האומות, כמו שהיה במלחמה הקודמת. על כן, היום, טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה, ויחיו ויתקיימו" (כתבי הדור האחרון).
כשמונים שנה חלפו מאז, ועדיין היהודים נמצאים תחת הכוונת של כולם. 0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם, אבל דור אחר דור עומדים במרכז העניינים, סביבם מסתובב כל העולם. לא יאומן איך אומה קטנה כל כך משפיעה על כל ההיסטוריה האנושית.
ומה שלא קורה אי שם, בסוף תמיד מאשימים אותנו, תמיד מוצאים סיבות והצדקות לכך שאין לנו זכות קיום בעולם. מסביר בעל הסולם: "עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטיות וכולי. כי השנאה קודמת לכל הטעמים. אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו".
ומכיוון שאלה הם פני הדברים, אנחנו צריכים ללמוד למה כך קורה, מתי ואיך השנאה לישראל תיגמר, ובמה אנחנו יכולים לסייע לזה. הרי התופעה הזו ממש לא טבעית, לא מציאותית, לא נורמלית, אבל עם כל הכאב חשוב להכיר בכך שכך היה וכך קורה וכך יהיה, יותר ויותר. ואם בעבר היינו מפוזרים בין אומות העולם, בעידן שבו יש מדינה ליהודים הדברים יהיו הרבה יותר בולטים: אנחנו נהיה היחידים שכלפיהם יכוונו כל החיצים.
אבל יש תרופה, ויש תקווה ויש לנו יכולת לחולל שינוי, להפוך ממש את האנושות כולה. אנחנו יכולים להביא לעולם את הכוח שכנגד השנאה. כוח של אהבה, כוח של חיבור, כוח של איחוד והשלמה. ואז הכול יסתדר, גם לנו פה במדינה, וגם בכלל בעולם שמידרדר להתפוצצות גדולה.
כמו בגוף האדם כך בגוף העולם, לכל איבר יש תפקיד משלו. העם היהודי, רוצים או לא, מבינים או לא, מסכימים או לא, הוא זה שאחראי על האחדות. כבר במקור שלנו, בהתחלה של ההתחלה, התקבצנו לעם סביב האידיאה של אברהם שגילה שכל הטבע מאוחד. כוח אחד, שמפתח את החיים בחיבור בין ניגודים. הבאנו לעולם את "ואהבת לרעך כמוך", הכלל העיקרי שבבריאה, ומאז אנחנו יושבים על השיבר. קובעים מה זורם בצינורות הפנימיים שבין הלבבות והמוחות של כל הנבראים.
ולכן, אם אנחנו מצליחים להתחבר בינינו היהודים, מעל כל הניגודים, אנחנו פותחים את הזרימה של הכוח המאחד לכל שאר העמים. וכשאנחנו נאבקים איש באחיו, מה שנקרא "מלחמות היהודים", בכל העולם חסר כוח של חיים. אין אוויר לנשום, התדרים רעילים ואלימים. ואז קמים עלינו כולם בזעם. רוצים להשמיד. "אין פורענות לעולם אלא בשביל ישראל", אמרו על כך החכמים שגילו את רשת הקשר הפנימית שבין כל העמים, ופיצחו את הקוד שלפיו מתרחשים כל מיני אירועים.
בשורה התחתונה, היחס של אומות העולם אלינו הוא פועל יוצא ממה שאנחנו מזרימים. ולכן, השיעור החשוב ביותר מכל השנה האחרונה זה להפנים שהחיבור בינינו הוא התרופה היחידה מול כל האיומים. אנחנו תלויים בו, העולם תלוי בו, והאחריות פה היא לא רק לאומית אלא גם אישית. כל אחד מאיתנו חייב לחפש בכל יום ובכל רגע, איפה הוא יכול לתרום לאיחוד האומה ולהשקיע בזה את כל הנשמה. אז נחשוב יחד איך לעשות זאת, ונראה איך בזה אנחנו מעוררים כוחות חיוביים בטבע, פותחים לבורא אפשרות לפעול, להיטיב.
😮
في احلامك
ههههههههههه
God bles the IDF and the IAF
Tuhan ingin Israel MATI
השפעות הפרוגרס..
גלנט עוד מדבר.....
Сравните эту нечисть с землёй.,Победа Израилю.
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🫰
bot
זה היה ברור וצפוי
חח הכי מצחיק גלנט בסוף😂😂
שירת הברבור של גלנט
יש להם שני מיליון חיילים
😢😢😢😢
🙏🏼🙏🏼🙏🏼❤️❤️❤️🇮🇱👍
If Ben Gvir was in charge, this war would have been over
נדרשת לנו סבלנות
עושר החיים של עם ישראל יתחיל לזרום אחרי שנזכה לאהוב איש את אחיו כמו את עצמנו, ומכאן תקצר הדרך לאהבת ה', שהוא התגלמות שלמות האהבה. אז יהיה אפשר להגיד באמת שעם ישראל חי. אבל תיקון הלב מאהבה עצמית לאהבת ישראל הוא פנימי, עדין וחמקמק, ובדרך כלל גם מרגיש מיותר או לפחות בר דיחוי מול המציאות החיצונית שקופצת עלינו ברעש קרב.
כדי לא לאבד את הראש תחת מטחי האבנים וממטרי הטילים, לא להתפעל מהצגות שנאת העולם כלפינו, לא להיסחף חס ושלום למלחמת אחים בינינו, עלינו להתאזר בסבלנות. להזכיר לעצמנו, שאחדות היא מטרתנו, ושלא נתבלבל: כל המקרים החיצוניים המאיימים תפקידם לקרב בינינו, לגדל אותנו להיות עם ישראל.
''בעל הסולם'', הרב יהודה אשלג, מצייר משל למלך, "שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה? נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבוא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילות להיכלו. וציווה אותם להטעות בעורמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המובילה להיכל.
וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אומנם, נידחו בעורמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא.
וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו.
וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומיררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה" ("הקדמה לתלמוד עשר הספירות").
מידת הסבלנות חשובה לנו כל כך כי היא מאפשרת לנו לעמוד מול כל ניסיונות ההסתה וההדחה של "השומרים החרוצים", ולא לעזוב את המטרה. הסבלנות אינה סתם עיקשות שלא דורשת הפעלת השכל אלא כוח בלבד. הסבלנות מעידה דווקא על הבנה עמוקה של הדבר שבו האדם נלחם. ככל שנעמיק להיוודע מי אנחנו, מה ייעודנו בעולם ומה דורש מאיתנו הכוח העליון, כך יהיה לנו יותר אורך רוח וכושר סיבולת להתאחד ולנצח.
חחחחחחחחחחח 2 שניות אחרונות צחקתי
02:34
OMG
זה בסדר. זה עניין של כמה שנים עד לריסוק חמס. כל חודש הוא נחלש משמעותית. יש לנו זמן. הבעיה היא החטופים
Khavees,idf,👹👹👹
זה בסדר. זה עניין של כמה שנים עד לריסוק חמס. כל חודש הוא נחלש משמעותית. יש לנו זמן
Tidak ada Israel.. semua milik palestina akan kembali ke Palestina.. Indonesia 🇮🇩🇮🇩
@@user-fu3se2hz8n I guess that includes the name Israel, since that’s the name before the Roman’s changed it to Palestine😉. Which then means it all goes back to the Jews. And doesn’t make a 23 Arab country instead of the one Jewish country.
מדינת חלם
בא לי למות
🔻🔻🔻🔻🔻🔻🔻
🤍🇮🇱💙
💙🇮🇱🤍