לשכוח מהזיכרון אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך. אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה. האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים. עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות. זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר. אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות. השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם. כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.
לשכוח מהזיכרון אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך. אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה. האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים. עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות. זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר. אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות. השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם. כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.
הרצאה מאד מענינ😍ת תודה.
בתקופה של היום (הקורונה), מפחיד לשמוע על חיסונים!
היה לי לעונג להקשיב לך,למדתי על הנושא ,ובעיקר כמה חשוב לדעת ,תודה
הרצאה מאלפת ומרתקת
בעלי עים פרקינסון האים צריך לעשות בדיקה של הגנום או שיכול להיות שהוא לא נושא את הגן
למה אתם לא עונים לתגובות🕷🕸🕷😝
לשכוח מהזיכרון
אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך.
אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה.
האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים.
עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות.
זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר.
אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות.
השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם.
כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.
הוריי לא אשכנזים והם חולי פרקיסון האם גם אצלי יש אפשרות למוטציה ???
מתי??????????
בעלי בתחילת המחלה אך אפשר להגיע לחיסוןוהאם אפשר להיות אף לאיזה ניסוי שנעשה אצלינו בסורוקה המירפאה לפרקיסון מאוד יהיה אשמח לשמוע כל שהו
שרון חסין
לשכוח מהזיכרון
אולי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור איך למדו פעם בבית הספר או לפחות ראיתם בסרטים: היה צריך לשנן ולזכור הכול. היסטוריה וגיאוגרפיה, פיזיקה וחשבון, שפות, נוסחאות, הכול. למה? כי כמה שזוכרים יותר, יודעים יותר; מה שהצלחת להכניס בקופסה של המוח ולשתול בזיכרון זה מה שיש לך.
אבל בתקופה זאת של חיינו אפשר לשכוח מהזיכרון. אנחנו לא צריכים לזכור יותר - לא מפות, לא משוואות, לא מי שלט באנגליה במאה ה-15, לא מתי היה מרד בר-כוכבא ולא מי כתב את "האידיוט". הכול מאוחסן לבטח בזיכרון ממוחשב, זמין לשליפה מהירה.
האם זה אומר שהשכל שלנו בסכנת התנוונות? שאנחנו הולכים להיות עדר של אידיוטים? לא ולא. להיפך, מיום ליום אנחנו מכופפים את הברכיים לקראת קפיצה אבולוציונית מרהיבה, שנגיע איתה לשמיים.
עד עכשיו התקדמנו במעלה המפרך של האבולוציה תוך הישענות על השכל שהיה בעינינו כלי משוכלל, נזר הבריאה. טרחנו לטפח ולפתח את השכל שבתמורה העניק לנו את כל היצירות הגדולות, את הפילוסופיות והמדעים, הרפואה והטכנולוגיה, שחרר אותנו מהצורך לזכור וגם נתן בידינו כלים מתוחכמים להרוג אחד את השני בקלי קלות.
זאת אומרת, השכל הביא לעולם כמה גבעות של יופי, והרבה שטחי ביצה טובעניים של אומללות. כל הנשגבות השכלית לא הועילה לסדר לנו עולם נאור, קורן ומאושר.
אז כרגע אנחנו עומדים לקפוץ אבולוציונית בעזרת מערכת אחרת: מערכת רגשית. ההערכה לשכל תלך ותרד וההערכה לרגש תצמח ותגדל; אדם יימדד לפי העומק הרגשי שלו; ככל שהוא יהיה עמוק יותר, כך האדם יוכל להתקשר ביתר עוצמה לרשת הרגשות של הכלל, ללב האנושות.
השכל לא יתבטל מהעולם, הוא פשוט יפסיק לחשב קואורדינטות להטלת פצצות, ולא יהיה מוכתר ונערץ כשלעצמו. הוא יתכווץ למידותיו הנכונות כמשרת נאמן לרגש, כיועץ לקשר רגשי עמוק בין בני אדם. הוא ימציא תחבולות לאדם איך לצאת מתוך עורו ולהרגיש את הזולת, הוא יעשה חשבונות איך לייצר חום הדדי בינו לשאר בני אדם.
כאשר ייווצר האיזון הנכון בין המוח והלב תתבצע הקפיצה שתביא אותנו ל"שמיים" - לקשר לבבי בינינו שיהפוך בית לכוח העליון, משכן לשכינה.