פרק 64 - בין ביטקוין לשקל הדיגיטלי: מבט ביקורתי לעתיד הכסף עם איתי צישנבסקי
Vložit
- čas přidán 5. 09. 2024
- איתי צישנבסקי הוא כלכלן ומנהל אשראי וסיכונים בבנק מוכר בארץ. הוא גם אושיית רשת כלכלית, כמייסד של הבלוג "תועלת שולית", מארח הפודקאסט "הרס יצירתי", מגיש פינה בתכנית "המאני הלאומי" בערוץ רלוונטי ומצייץ על כל הנ"ל בטוויטר - כמעט בלי הפסקה.
הזמנתי אותו לפודקאסט מדברים קריפטו כדי לדבר על:
* מ-2013, דרך 2017 ועד היום: מערכת היחסים של איתי עם ביטקוין - מאנטי, למחזיק (קצת) ביטקוין
* האם המערכת המוניטרית קורסת וכושלת, והאם ביטקוין וכסף פרטי הם הפתרון?
* מהו עקרון "הכסף הסמית'י" וכיצד ממשלות נלחמות בביטקוין?
* ביטקוין כנכס רזרבה וזהב דיגיטלי במציאות גיאופוליטית משתנה ודי-דולריזציה
* קריפטו ולא ביטקוין: מה איתי ירצה לראות כדי להיות פתוח לחדשנות התעשייה?
* למה איתי חושב שצריך לבטל את השקל הדיגיטלי בהקדם?
לטוויטר של איתי: / ciitay
לבלוג תועלת שולית: shulit.com/
פודקאסט הרס יצירתי: shulit.com/pod...
לקורסים והכשרות שלנו: learn.cryptoju...
להרשמה לניוזלטר: www.cryptojung...
מגיש: בן סמוחה
עקבו אחרינו בערוצים השונים: linktr.ee/cryp...
ראיון. מדהים בין 2 ידענים ומקצוענים
אתה חייב להביא אותו עוד פעם דיון אחד המעניינים כיף לשמוע את כל הטיעונים שלכם
מתישהו זה יקרה שוב :) שמח שאהבת!
בן ראיון מרתק תודה.ערך נוסף לקורס
תודה רבה!:)
מעולה. אחד הטובים אי פעם. צריך דיון נוסף על פתרונות אפשריים. תודה.
שמח שאהבת!
לגמרי מרתק
איזה פרק מעולה! דיון מאתגר ושמח לשמוע כמה ערך הוספת לו בן בתהליך החשיבה הקריטי. תודה!
תודה רבה!
מרתק הלוואי הייתי זבוב על הקיר שם יש לי הרגשה שהיו עוד דברים שדיברתם עליהם שנחתכו בעריכה.
אנחנו מקיימים שיחות מאחורי הקלעים במשך שנים :) הקטעים שנחתכו בעריכה היו.. אפצ'ים
לבריאות@@CryptoJungleIL
פרק מדהים!
שמעתי את הפרק פעמיים מהתובנות שקיבלתי .
המשך את העבודה המצוינת בן
איזה כיף :)
וואלה , היתה תוכנית בין המעניינות שהיו בפודקאסט :)
ביט קוין לא ישמש לקניות לפחות לא קטנות , אולי גדולות , בית, רכב וכו'...במיוחד ככל שהערך שלו יגדל...
שמח מאד שאהבת!
בוקר טוב,
לפי מה שהבנתי
חברת אשראי ויזה לא נותנים יותר שירות ולא מאפשרים לקנות מטבע דרך בורסת בייננס.
(עד לפני כמה חודשים כן הצלחתי)
עם איזה כרטיס אשראי יש אפשרות לקנות בבייננס?
הנציג הזה של הממסד מוגדר כאןייב העם... ממתינים לשעת ה ש
מה הבעיה לשלם מיסים באמצעות מטבע קריפטו?
להפך.. זה הרבה יותר קל ככה.. פשוט ליצור Smart Contract שעל כל הוצאה באופן אוטומטי 17% הולך למע"מ.. זאת אחלה דרך למנוע העלמות מס..
הסיבה היחידה שמדינות מתנגדות לזה, זה רק בגלל שבבלוקצ'יין אפשר לעקב אחרי הכסף ולראות לאן הולך הכסף, מה שימנע מהם להמשיך לגנוב ולהשחית.
אם אנחנו נמשיך לחכות שהממשלה תאשר ותאפשר שימוש בקריפטו, שום דבר לא יקרה אף פעם.
פוליטיקאים תמיד יהיו מושחתים, זה לא הולך להשתנות!
המהפכה חייבת להגיע מהעם!
דיון מעניין
קצת בלבול בין מה זה כסף ומה זה אמצעי תשלום
הפודקאסט מעניין ומעלה הרבה נקודות מעוררות מחשבה. אבל יש בו גם מספר אי דיוקים:
1. אתם מזכירים בלוקצ׳יין שהוא ״פרטי״ ובביטחון רב פוסלים אותו כתשתית למטבע קריפטו מדינתי. בלוקצ׳יין פרטי, כמו בלוקצ׳יין ציבורי, היא מערכת מבוזרת שמסוגלת להתמודד עם התנהגות ״ביזנטית״, כלומר, מסוגלת לעמוד בפני התקפות מתוחכמות ומורכבות. יכולת האבטחה הזאת מתקיימת גם אם הבלוקצ׳יין מופעל בשליטה בלעדית של הבנק המרכזי. אבטחה ברמה שכזאת היא בהחלט יתרון כאשר בונים תשתית למטבע שמונפק על ידי הבנק המרכזי. ניתן להתווכח ולהגיד שמערכת שכזאת היא יקרה, ניתן אולי להגיד שלא נדרשת רמת אבטחה כל כך גבוהה, אבל אי אפשר להגיד, כפי שאתם אמרתם, שאין לה ערך. ההפך, המחשבה שהתשתית העתידית של כלכלת ישראל יהיה מבוסס על מסד נתונים רגיל, שם יש מנהל רשת יחיד עם סיסמה שמורכבת מהשם של הכלב והחברה הקודמת שלו, היא מחשבה מַבְעִיתָה.
2. יש כל מיני אופציות לניהול של מטבע שמונפק על ידי הבנק המרכזי. אחת הפשוטות מתוארת בפודקאסט כמערכת שבה הבנק המרכזי מנפיק את המטבע, אבל ספקי תשלומים הם אלה שמתנהלים אל מול המשתמשים (שהרי, כפי שנאמר, אין מצב שהבנק המרכזי יענה לטלפונים של לקוחות ששכחו סיסמה, או שיקיים את כל תהלכי ההכרות עם הלקוח). בניגוד למה שנאמר בפודקאסט, ספקי התשלום לא חייבים להיות בנקים. מאוד יכול להיות שחברות כרטיסי אשראי יציעו את השרות, או אפילו ספקיות טכנולוגיה כמו אמזון (שזאת בעיה בפני עצמה ששווה שיחה ארוכה). אתם מסבירים שאין לכך היתכנות כלכלית כי אם ספק התשלומים לא מקבל את הכסף, הוא לא יכול להלוות אותו, ולכן לא יכול ליצר הכנסה שתצדיק את העלויות של הפעילות. ואתם גם מסבירים שבסין הבעיה הזאת נפתרה בכח על ידי הוראה של השלטונות לבנקים גם אם זה לא רווחי עבורם. ספק התשלומים יוכל לגבות עמלה על הפעולה, כפי שחברות כרטיסי האשראי גובים עמלות על הטרנזקציות שלהם. ההפך הוא הנכון, העמלות במערכת הזאת אמורות להיות זולות יותר מאשר במערכת האשראי הרגילה.
3. בנק ישראל *חייב* לבדוק את היתרונות והחסרונות של מטבע דיגיטלי. זה ממש לא רק ״הייפ״. הזלזול שלכם בפעילות של הבנק בנושא הזה היא לא לעניין. האנשים בבנק שעוסקים בנושא הם אנשים מרשימים וברמה מאוד גבוהה, עם הבנה עמוקה של החומר, החל מהנגיד עצמו, וכולל גם יואב סופר שהוזכר בפודקאסט כמנהל של הבדיקה הזאת. אחד הנושאים שהועמדו לבדיקה בבנק הוא היכולת לבצע העברות כספיות אנונימיות. באופן מדהים, ומעורר הערכה, הבנק מסביר שלאזרחים *יש* זכות לפרטיות. היום הבנק מדפיס מזומנים שמאפשרים פרטיות מלאה למשתמשים. אם הבנק יעבור להנפקה של ״מזומן״ אלקטרוני (שקל דיגיטלי), אז צריך להמשיך לאפשר רמה מסוימת של פרטיות גם בשימוש בשקלים דיגיטליים אלה. הבנק ערך ניסוי שהראה שניתן לתת תקציב חודשי (או שנתי, או כל תקופה אחרת) למטבעות דיגיטליים אנונימיים שיאפשרו לאנשים לשלם בבית המרקחת, או לקנות פרחים לחבר, או לשלם לחשמלאי שהגיע לעבודה בבית פרטי, מבלי שאף אחד בעולם, חוץ מהמשלם, ומהמקבל של התשלום, ידעו מי שלם למי, וכמה. ארוע התשלום נרשם בבלוקצ׳יין, אבל רק המשלם והמקבל יכולים לפענח את הפרטים של הארוע הזה. לא הבנק, ולא אף אחד אחר לא יכול לדעת את פרטי העסקה. זה כמובן מאפשר לאנשים להעלים מס, כפי שניתן היום להעלים מס בתשלומי מזומן, אבל יש גבול לכמות הכספים האנונימיים ולכן ההפסד הפוטנציאלי ממסים מוגבל, ובתמורה *יש* רמה מסוימת של פרטיות למשתמשים. היכולות הזאת של העברות אנונימיות לא קיימת באמצעי התשלום הרגילים האחרים. כל פעולה בכל כרטיס אשראי, כל העברה בביט, כל העברה בנקאית, וכל פעולה אלקטרונית דומה, נרשמת עם כל הפרטים שלה, וחשופה לחברת כרטיסי האשראי, לבנק, ומעגלים רבים אחרים. יכול מאוד להיות שהיכולת לבצע העברות אנונימיות היא תהיה הסיבה שאנשים יתקינו את הארנק האלקטרוני של השקלים הדיגיטליים ויעדיפו להשתמש בו.
תודה על הפידבק גדי, מאד מוערך!
1. עד כה לא הוכח שמאחורי בלוקצ'יין פרטי עומדת שכבת אבטחה כפי שאתה מתאר. בסופו של דבר אם יש אבא ואמא לרשת ולחוקיה, וכתוצאה למי רשאי להזין מידע לתוך מאגר המידע, אזי ישנן נקודות כשל שמלכתחילה מציפות את השאלה: למה מלכתחילה? שכן כפי שרשמת ישנם מאגרי מידע זולים יותר בהם ניתן להשתמש כשאין צורך בטכנולוגית חסרת-אמון.
2. זה ידוע, אך העיקרון הוא זהה. גם במקרה כזה, אין צורך ב-CBDC, מבוסס בלוקצ'יין או לא, אלא שיפור ארכיטקטורה קיימת אמור להספיק.
3. אני מכיר באופן אישי את האנשים שעוסקים בדבר ואיני מזלזל בם (והם יודעים זאת). בדיוק מהסיבה שהם בוחנים זאת, אנו מציפים את הדברים השליליים ושמים אותם על כף המאזניים מול הדברים החיוביים (שכאמור בפודקאסט, אכן קיימים). עם כל הכבוד (ויש כבוד) לבחינת פרטיות ועסקאות אנונימיות, מידת האמון שיש לי ביכולת שמירה על אנונימיות עם CBDC היא 0 עגול. במבחן הזמן, אנונימיות לא תישמר ולו לתשלום בן אגורה. אני אכן ער ל (וקורא את) המסמכים שבנק ישראל (ובנקים מרכזיים אחרים) מוציאים בנושא - וזהו חלומות בהקיץ.
זה בסדר גם לא להסכים - בדיוק מסיבה זו אני נהנה לקיים דיונים בעניין ולהציף את נושאים אלו. אני רוצה לשוב ולהזכיר שבנק ישראל בעצמו התארח בפודקאסט, ואף נציגיו יתארחו שוב גם בעתיד.
יש למישהו תשובה ברורה וחוקית איך להעביר את הקריפטו שלי לחשבון הבנק ?
רק אם יש לך חשבון עם ביטס אוף גולד תהיה מחובר לבנק . לא עם בורסה חיצונית כמו באינאנס
מדד תשומות הבניה זה רק שאתה קטנה דירה חדשה מקבלן
לא שאתה קונה דירה יד 2
בן צודק רוב האנשים לא יודעים שהכסף שלהם מאבד 2% בשנה
יותר מלבד ההדפסה והאינפלציה מקומית ועולמית ומלחמות בתקופה שלנו מדובר על הרבה יותר שערך הכסף פיאט נשחק ונשחק ועוד הוזכר שהכסף פיאט במדינות מערביות מוחזק אצל מידל מאן שמחר אותו גוף יכול גם להחליט בכמה מותר לך להשתמש ומתי וגם יוכל לפשוט רגל אז הכסף הלך