מה אבטיח? ינואר עכשיו! מאיפה הבאתם אבטיחים?
מושלם!!
יואווו אתם קולטים שעקיבא נוביקקק כבודדדד! עבר לכאן דיגיטלל.. הוא הרוויח והם הרוויחווו בגדוללל חחחח
אלוף חח
1:54 חבל שלא הדגמתם איך אתם עוברים על החוק כמו כל הקודמים
סרטון טוב
עקיבא אתה המלך! פינה מהממת.
הצעה: כל הצעת חוק תכלול תאריך תפוגה לחוק, אחריו החוק יהיה חייב להיות מחודש כדי להישאר בתוקף (תהליך שיהיה פשוט ומהיר יותר מחקיקה, ואולי אף יהיה באחריות הציבור במקום באחריות המחוקקים)
רעיון נחמד אבל אז לאחר התפוגה שלו זה ממש קשה להעביר חוק עוד הפעם זה דיונים והרבה סיבוכי מוח בנוסף אם יהיה תאריך תפוגה זה יצור כל הזמן עומס להעביר עוד מלא חוקים במקביל מחדש
שכחת את החוק שקובע שלאדם בוגר אסור לגדל, לצרוך או אפילו להחזיק צמחים שגדלים בטבע.
מדהים איך שעקיבא יכול לקשר גם את הדבר הכי לא קשור לפוליטיקה😂
זרוק ת'מחבט, אתה מוקף! חח איזה חמודים אתם.
מה נשמע אח,אני חושב שאתה תאהב את הסרטון שלי ביבי נגד גנץ קרב האנימה, אתה תוכל למצוא אותו בערוץ שלי או שתחפש שחיפוש ביבי נגד גנץ קרב אנימה.
ובבקשה אל תראה את הסרטון בשבת הוא גם ככה יהיה נעול
אני יודע שהתגובה שלי לא ממש קשורה לתגובה שלכם אבל זה פעם אחרונה אני מפריע לכם
והנה משפט מעורר השראה להמשך היום: "אם אתה מוכן לעשות יותר ממה שמשלמים לך לעשות, בסופו של דבר ישלמו לך יותר ממה שתעשה" - אנונימי.
סדרה חדשה?
לגולאג עכשיו!!!
יש רק 2 חוקים במדינה ישראל. מהירות מופרזת ושימוש בסלולר בזמו נהיגה. חוקים טובים וחשובים אבל רק בהם עוסקים ורק אותם באמת באופן עקבי אוכפים. גנבו לך? שדדו אותך? איימו עליך? רימו אותך? בעיה שלך.
תעשה סרטון על חוק היובש
תעשה סרטון על האם הרפואה המדעית התחילה ביוון העתיקה
עד היום לא מוצאים אותו מאז הכתבה הוא נעלם
חחחחחח להשתין בבריכות של עפולה מתתת 😂😂
מה הולך ,לא מזמן עשיתי סרטון של ביבי נגד גנץ קרב האנימה אני חושב שתאהב . אתה תימצא אותו בערוץ שלי או שתחפש ביבי נגד גנץ קרב האנימה, אני מחזיר לייקים ועוקבים.
ובבקשה אל תראה את הסרטון בשבת הוא גם ככה יהיה נעול
אני יודע שהתגובה שלי לא ממש קשורה לתגובה שלכם אבל זה פעם אחרונה אני מפריע לכם
והנה משפט מעורר השראה להמשך היום: "יש שני סוגים של אנשים אשר יגידו לך שאתה לא יכול ליצור שינוי בעולם: אלו שמפחדים לנסות ואלו שמפחדים שתצליח" - ריי גופורת'.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!..
גיא זהר
כבר היה כזה סרטון כמדומני
היי מה נישמע, יש לי סרטון ניראלי שתאהב ביבי נגד גנץ קרב האנימה הוא נימצא בערוץ שלי אתה יכול להיכנס או לכתוב ביבי נגד גנץ קרב האנימה בחיפוש ביוטיוב.
ובבקשה אל תראה את הסרטון בשבת הוא גם ככה יהיה נעול
אני יודע שהתגובה שלי לא ממש קשורה לתגובה שלכם אבל זה פעם אחרונה אני מפריע לכם
והנה משפט מעורר השראה להמשך היום: "מה שהשנה החדשה תביא לך יהיה תלוי במידה רבה במה שאתה תביא לשנה החדשה" - ורן מקלילן.
גומות מוגזמות
תזכרו . בקליפורניה זה לא חוקי לשכב עם דורבן..
זמן: 2:42 : לידיעה הצורה הנכונה היא: UMATAY !
זה היה כבר במהצד השני
העתקה מאחד שקוראים לו Oubah Butler.
@משטרת ישראל
העולם נכנס למערבולת מיוחדת מאוד, לשנה קשה ומסובכת. בקרב המונים מורגשת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד הקרוב. אנשים מאבדים בהדרגה את המילויים שהורגלו בהם, הם מרגישים תלויים בין שמיים וארץ, וזה עוד לפני שהנגיף אמר את המילה האחרונה שלו.
קשה לתאר איך חיינו לפני שנה, עולם אחר לחלוטין מחיי הסגר הנוכחיים ומסימני השאלה הגדולים שמלווים אותנו. למדנו הרבה על בשרנו. הקרבנו הרבה מהקרובים שלנו כדי לשאול ברצינות על פשר החיים. התחלנו להסכים בשקט בתוכנו שאנחנו לא מבינים הרבה על הטבע הסובב אותנו ועל תכלית האנושות. האתגר גדול יותר מהתמודדות עם מגפה כלל-עולמית, אלא מדובר בפיתוח יחס חדש לחיים הסובבים. כי מה שווים החיים שלנו ושל הציוויליזציה כולה אם אנחנו לא מסוגלים להתמודד כמעט עם כלום? מה התועלת לקום ולבנות מחדש אם אנחנו עומדים קפואים וחסרי אונים אל מול כוחות הטבע? מה שווה הטכנולוגיה המשוכללת, ההנהגה, אם בסוף יום חיינו מוטלים על הכף?
אנחנו עוד לא מעכלים את גודל התקופה, לא מפנימים את התקופה הגורלית וההיסטורית שאנחנו ניצבים בה - תקופה של מעבר מעולם ערכים ישן לעולם ערכים חדש. השינויים אדירים. הפכנו רגועים יותר. התסיסה הפנימית שככה מעט. הדרישה לחיים, לחברים ואפילו לממשלה קצת התאזנה. כבר אין מי שקופצים בגבורה ובטוחים בצדקת דרכם. אלא הכול פועלים בזהירות ובחכמה, בדריכות ובהקשבה.
קשה לשער איך תיראה החברה האנושית עוד שנה מהיום. אבל אם תהיה זו שנה עוצמתית כמו השנה האחרונה, אז בכלל נקיץ למציאות אחרת, לעולם חדש שטרם הכרנו. השנה האחרונה הוכיחה שאי-אפשר לדעת. הכול ייתכן.
חוסר הוודאות שאופף אותנו חיוני, הוא חלק מהתפתחות טבעית של המין האנושי. כמו ילדים קטנים שבטוחים שהחוג הצר שהם שולטים בו הוא כל עולמם, אבל ככל שהם גדלים המעגל מתרחב ועליהם להתאים את עצמם לחוקים חדשים. כך אנחנו כאנושות. מעגל הקשרים התרחב בינינו, התגלה כגלובלי ותלותי, לעיתים מעיק לעיתים נעים, אבל מרגע ההכרה עלינו להרחיב את הגבולות הפנימיים שלנו בהתאם לגבולות העולם הגלובלי. איך? בעזרת מודעות.
לא להיות שאננים, לא להתעלם מהשינויים המהירים, לא להיות אדישים ולעצום עיניים כאילו עוד רגע הסכנה תחלוף ונחזור לשגרה המוכרת לנו. אין. לא חוזרים לעולם שהיה, אלא מתקדמים למציאות חדשה, לתפיסה אמיתית. עצם גילוי הגבול הדק בין המצב המוגבל שלנו לבין המצב של העולם הגלובלי שמקושר בתלות הדדית הוא דבר גדול. הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי מלמד הרבה. הוא מאפשר לשרטט ולהשלים את העתיד הבריא והנכון. למלא את החלל באוויר חדש של חיבור ותלות חיובית, באווירה של אחדות וערבות הדדית.
מסגר לסגר, ממוטציה למוטציה, מתבהלה אחת לאחרת, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק להשגת האמת. להבנה שאנחנו נמצאים במערכת עצומה שנקראת הטבע - תכנו אותה בשם כוח עליון, בורא או אלוהים - וכולנו כאחד נמצאים בשליטתה, תלויים בה כחומר ביד היוצר.
למעשה אנחנו לא נעשים מוגבלים כמו שאנחנו מרגישים, אלא נעשים חכמים יותר. מודעים למצבנו. האשליה לגבי איך שתפסנו את עצמנו ושיווקנו את עצמנו לאחרים הולכת ומתנפצת. אנחנו רגישים לשאלות כמו מי אנחנו, איפה אנחנו חיים, לאן אנחנו שואפים, מה רוצים מאיתנו. זה שינוי תפיסה משמעותי! האוזניים כרויות לשמוע מסר חדש, הלב פנוי להצמיח בתוכו הבנה חדשה.
ואם נמשיך להתמיד עם מגמת הטבע, לחקור וללמוד אותה, נתחיל פתאום לגלות חידושים של ממש. התחושה העמומה הזאת שיש כאן משהו מעבר להרגשה שלנו, דבר-מה שלא נתפס בחמשת החושים ואין לנו שליטה עליו, ילך ויתבהר. נרגיש שאנחנו חלק מרשת קשרים מסועפת שקושרת בין כל רמות הטבע, בין כל פרט ופרט, בין כל אדם ואדם - למעלה מזמן, מתנועה וממקום.
זו תובנה יקרה לאנושות, להכיר שהיא בשליטת הטבע. מרגע שהמסר חלחל, כל שנותר לנו הוא לצרף את עצמנו לשליטת הטבע, לזרום איתו ועם החוקיות שלו. להתקרב ולהתקשר אליו, להיות מותאמים ודומים לו.
הכוח העליון הוא אחד יחיד ומיוחד, אין עוד מלבדו, טבעו הוא רק לתת ולהשפיע, ולכן אם נאיץ לבנות בינינו רשת קשר חברתית שבנויה על ערכים כמו שלו, של נתינה והשפעה לזולת, אז נוכל לצוד אותו בינינו. נוכל ללמוד אותו, להבין אותו, להרגיש את הפעולות שלו עלינו ובינינו, להתחקות אחריו ולהמיר את סימני השאלה בסימני קריאה. זה רכוש גדול שהולך ומתבהר, נכס גדול שלא יסולא בפז. צריך להודות לה לקורונה.
רק לי מפריע שהמשקפיים שלו עקומות?
אפרופו, אני מת לדעת האם החוק על הגבלת נשיאת דבש באמת נכון, ומה חשב מי שחוקק אותו.
עקיבא, תעבור על החוקים ההזוים של ההלכה הרבנית
יש למשל חוק הזוי של ההלכה הרבנית שאומר שצריך לשמור על חוקי המדינה (דינא דמלכותא)
יששש אני ראשון
1:24 אבל זה לא קרית מוצקין 🥺
בחיפה יש חוק שאוסר ללכת עם דוב לים
מה עם לביא הנביא? צריכים לעשות דוקו איתו על אינסלים.
קנוס 15 אלף.
בטח הערוץ יוטיוב של מדינת ישראל מקבל עכשיו trigger
החוק נגד מכירת אבטיחים בכפר סבא זה בגלל שפעם כל המוכרי אביטיחים היו מגיעים עם עגלה שקשורה לסוס.... תבינו לבד.
כשהיא אומרת שהיא אוהבת בנים רעים
מסקנה: לא לגור בעיר
אחי?
אל תדאגו הוא רק נראה עבריין
הבעיה שהמדינה עסוקה בחוקים מטומטמים במקום לשמור על החוק האזרחי שהוא באמת חשוב
זה למה רק הממשלה צריכה לחוקק ולא עיריות
אבל אדוני השופט זה היה בשביל סרטון
כתבה חלשה מאוד
העולם נכנס למערבולת מיוחדת מאוד, לשנה קשה ומסובכת. בקרב המונים מורגשת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד הקרוב. אנשים מאבדים בהדרגה את המילויים שהורגלו בהם, הם מרגישים תלויים בין שמיים וארץ, וזה עוד לפני שהנגיף אמר את המילה האחרונה שלו.
קשה לתאר איך חיינו לפני שנה, עולם אחר לחלוטין מחיי הסגר הנוכחיים ומסימני השאלה הגדולים שמלווים אותנו. למדנו הרבה על בשרנו. הקרבנו הרבה מהקרובים שלנו כדי לשאול ברצינות על פשר החיים. התחלנו להסכים בשקט בתוכנו שאנחנו לא מבינים הרבה על הטבע הסובב אותנו ועל תכלית האנושות. האתגר גדול יותר מהתמודדות עם מגפה כלל-עולמית, אלא מדובר בפיתוח יחס חדש לחיים הסובבים. כי מה שווים החיים שלנו ושל הציוויליזציה כולה אם אנחנו לא מסוגלים להתמודד כמעט עם כלום? מה התועלת לקום ולבנות מחדש אם אנחנו עומדים קפואים וחסרי אונים אל מול כוחות הטבע? מה שווה הטכנולוגיה המשוכללת, ההנהגה, אם בסוף יום חיינו מוטלים על הכף?
אנחנו עוד לא מעכלים את גודל התקופה, לא מפנימים את התקופה הגורלית וההיסטורית שאנחנו ניצבים בה - תקופה של מעבר מעולם ערכים ישן לעולם ערכים חדש. השינויים אדירים. הפכנו רגועים יותר. התסיסה הפנימית שככה מעט. הדרישה לחיים, לחברים ואפילו לממשלה קצת התאזנה. כבר אין מי שקופצים בגבורה ובטוחים בצדקת דרכם. אלא הכול פועלים בזהירות ובחכמה, בדריכות ובהקשבה.
קשה לשער איך תיראה החברה האנושית עוד שנה מהיום. אבל אם תהיה זו שנה עוצמתית כמו השנה האחרונה, אז בכלל נקיץ למציאות אחרת, לעולם חדש שטרם הכרנו. השנה האחרונה הוכיחה שאי-אפשר לדעת. הכול ייתכן.
חוסר הוודאות שאופף אותנו חיוני, הוא חלק מהתפתחות טבעית של המין האנושי. כמו ילדים קטנים שבטוחים שהחוג הצר שהם שולטים בו הוא כל עולמם, אבל ככל שהם גדלים המעגל מתרחב ועליהם להתאים את עצמם לחוקים חדשים. כך אנחנו כאנושות. מעגל הקשרים התרחב בינינו, התגלה כגלובלי ותלותי, לעיתים מעיק לעיתים נעים, אבל מרגע ההכרה עלינו להרחיב את הגבולות הפנימיים שלנו בהתאם לגבולות העולם הגלובלי. איך? בעזרת מודעות.
לא להיות שאננים, לא להתעלם מהשינויים המהירים, לא להיות אדישים ולעצום עיניים כאילו עוד רגע הסכנה תחלוף ונחזור לשגרה המוכרת לנו. אין. לא חוזרים לעולם שהיה, אלא מתקדמים למציאות חדשה, לתפיסה אמיתית. עצם גילוי הגבול הדק בין המצב המוגבל שלנו לבין המצב של העולם הגלובלי שמקושר בתלות הדדית הוא דבר גדול. הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי מלמד הרבה. הוא מאפשר לשרטט ולהשלים את העתיד הבריא והנכון. למלא את החלל באוויר חדש של חיבור ותלות חיובית, באווירה של אחדות וערבות הדדית.
מסגר לסגר, ממוטציה למוטציה, מתבהלה אחת לאחרת, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק להשגת האמת. להבנה שאנחנו נמצאים במערכת עצומה שנקראת הטבע - תכנו אותה בשם כוח עליון, בורא או אלוהים - וכולנו כאחד נמצאים בשליטתה, תלויים בה כחומר ביד היוצר.
למעשה אנחנו לא נעשים מוגבלים כמו שאנחנו מרגישים, אלא נעשים חכמים יותר. מודעים למצבנו. האשליה לגבי איך שתפסנו את עצמנו ושיווקנו את עצמנו לאחרים הולכת ומתנפצת. אנחנו רגישים לשאלות כמו מי אנחנו, איפה אנחנו חיים, לאן אנחנו שואפים, מה רוצים מאיתנו. זה שינוי תפיסה משמעותי! האוזניים כרויות לשמוע מסר חדש, הלב פנוי להצמיח בתוכו הבנה חדשה.
ואם נמשיך להתמיד עם מגמת הטבע, לחקור וללמוד אותה, נתחיל פתאום לגלות חידושים של ממש. התחושה העמומה הזאת שיש כאן משהו מעבר להרגשה שלנו, דבר-מה שלא נתפס בחמשת החושים ואין לנו שליטה עליו, ילך ויתבהר. נרגיש שאנחנו חלק מרשת קשרים מסועפת שקושרת בין כל רמות הטבע, בין כל פרט ופרט, בין כל אדם ואדם - למעלה מזמן, מתנועה וממקום.
זו תובנה יקרה לאנושות, להכיר שהיא בשליטת הטבע. מרגע שהמסר חלחל, כל שנותר לנו הוא לצרף את עצמנו לשליטת הטבע, לזרום איתו ועם החוקיות שלו. להתקרב ולהתקשר אליו, להיות מותאמים ודומים לו.
הכוח העליון הוא אחד יחיד ומיוחד, אין עוד מלבדו, טבעו הוא רק לתת ולהשפיע, ולכן אם נאיץ לבנות בינינו רשת קשר חברתית שבנויה על ערכים כמו שלו, של נתינה והשפעה לזולת, אז נוכל לצוד אותו בינינו. נוכל ללמוד אותו, להבין אותו, להרגיש את הפעולות שלו עלינו ובינינו, להתחקות אחריו ולהמיר את סימני השאלה בסימני קריאה. זה רכוש גדול שהולך ומתבהר, נכס גדול שלא יסולא בפז. צריך להודות לה לקורונה.
העולם נכנס למערבולת מיוחדת מאוד, לשנה קשה ומסובכת. בקרב המונים מורגשת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד הקרוב. אנשים מאבדים בהדרגה את המילויים שהורגלו בהם, הם מרגישים תלויים בין שמיים וארץ, וזה עוד לפני שהנגיף אמר את המילה האחרונה שלו.
קשה לתאר איך חיינו לפני שנה, עולם אחר לחלוטין מחיי הסגר הנוכחיים ומסימני השאלה הגדולים שמלווים אותנו. למדנו הרבה על בשרנו. הקרבנו הרבה מהקרובים שלנו כדי לשאול ברצינות על פשר החיים. התחלנו להסכים בשקט בתוכנו שאנחנו לא מבינים הרבה על הטבע הסובב אותנו ועל תכלית האנושות. האתגר גדול יותר מהתמודדות עם מגפה כלל-עולמית, אלא מדובר בפיתוח יחס חדש לחיים הסובבים. כי מה שווים החיים שלנו ושל הציוויליזציה כולה אם אנחנו לא מסוגלים להתמודד כמעט עם כלום? מה התועלת לקום ולבנות מחדש אם אנחנו עומדים קפואים וחסרי אונים אל מול כוחות הטבע? מה שווה הטכנולוגיה המשוכללת, ההנהגה, אם בסוף יום חיינו מוטלים על הכף?
אנחנו עוד לא מעכלים את גודל התקופה, לא מפנימים את התקופה הגורלית וההיסטורית שאנחנו ניצבים בה - תקופה של מעבר מעולם ערכים ישן לעולם ערכים חדש. השינויים אדירים. הפכנו רגועים יותר. התסיסה הפנימית שככה מעט. הדרישה לחיים, לחברים ואפילו לממשלה קצת התאזנה. כבר אין מי שקופצים בגבורה ובטוחים בצדקת דרכם. אלא הכול פועלים בזהירות ובחכמה, בדריכות ובהקשבה.
קשה לשער איך תיראה החברה האנושית עוד שנה מהיום. אבל אם תהיה זו שנה עוצמתית כמו השנה האחרונה, אז בכלל נקיץ למציאות אחרת, לעולם חדש שטרם הכרנו. השנה האחרונה הוכיחה שאי-אפשר לדעת. הכול ייתכן.
חוסר הוודאות שאופף אותנו חיוני, הוא חלק מהתפתחות טבעית של המין האנושי. כמו ילדים קטנים שבטוחים שהחוג הצר שהם שולטים בו הוא כל עולמם, אבל ככל שהם גדלים המעגל מתרחב ועליהם להתאים את עצמם לחוקים חדשים. כך אנחנו כאנושות. מעגל הקשרים התרחב בינינו, התגלה כגלובלי ותלותי, לעיתים מעיק לעיתים נעים, אבל מרגע ההכרה עלינו להרחיב את הגבולות הפנימיים שלנו בהתאם לגבולות העולם הגלובלי. איך? בעזרת מודעות.
לא להיות שאננים, לא להתעלם מהשינויים המהירים, לא להיות אדישים ולעצום עיניים כאילו עוד רגע הסכנה תחלוף ונחזור לשגרה המוכרת לנו. אין. לא חוזרים לעולם שהיה, אלא מתקדמים למציאות חדשה, לתפיסה אמיתית. עצם גילוי הגבול הדק בין המצב המוגבל שלנו לבין המצב של העולם הגלובלי שמקושר בתלות הדדית הוא דבר גדול. הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי מלמד הרבה. הוא מאפשר לשרטט ולהשלים את העתיד הבריא והנכון. למלא את החלל באוויר חדש של חיבור ותלות חיובית, באווירה של אחדות וערבות הדדית.
מסגר לסגר, ממוטציה למוטציה, מתבהלה אחת לאחרת, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק להשגת האמת. להבנה שאנחנו נמצאים במערכת עצומה שנקראת הטבע - תכנו אותה בשם כוח עליון, בורא או אלוהים - וכולנו כאחד נמצאים בשליטתה, תלויים בה כחומר ביד היוצר.
למעשה אנחנו לא נעשים מוגבלים כמו שאנחנו מרגישים, אלא נעשים חכמים יותר. מודעים למצבנו. האשליה לגבי איך שתפסנו את עצמנו ושיווקנו את עצמנו לאחרים הולכת ומתנפצת. אנחנו רגישים לשאלות כמו מי אנחנו, איפה אנחנו חיים, לאן אנחנו שואפים, מה רוצים מאיתנו. זה שינוי תפיסה משמעותי! האוזניים כרויות לשמוע מסר חדש, הלב פנוי להצמיח בתוכו הבנה חדשה.
ואם נמשיך להתמיד עם מגמת הטבע, לחקור וללמוד אותה, נתחיל פתאום לגלות חידושים של ממש. התחושה העמומה הזאת שיש כאן משהו מעבר להרגשה שלנו, דבר-מה שלא נתפס בחמשת החושים ואין לנו שליטה עליו, ילך ויתבהר. נרגיש שאנחנו חלק מרשת קשרים מסועפת שקושרת בין כל רמות הטבע, בין כל פרט ופרט, בין כל אדם ואדם - למעלה מזמן, מתנועה וממקום.
זו תובנה יקרה לאנושות, להכיר שהיא בשליטת הטבע. מרגע שהמסר חלחל, כל שנותר לנו הוא לצרף את עצמנו לשליטת הטבע, לזרום איתו ועם החוקיות שלו. להתקרב ולהתקשר אליו, להיות מותאמים ודומים לו.
הכוח העליון הוא אחד יחיד ומיוחד, אין עוד מלבדו, טבעו הוא רק לתת ולהשפיע, ולכן אם נאיץ לבנות בינינו רשת קשר חברתית שבנויה על ערכים כמו שלו, של נתינה והשפעה לזולת, אז נוכל לצוד אותו בינינו. נוכל ללמוד אותו, להבין אותו, להרגיש את הפעולות שלו עלינו ובינינו, להתחקות אחריו ולהמיר את סימני השאלה בסימני קריאה. זה רכוש גדול שהולך ומתבהר, נכס גדול שלא יסולא בפז. צריך להודות לה לקורונה.
העולם נכנס למערבולת מיוחדת מאוד, לשנה קשה ומסובכת. בקרב המונים מורגשת אי-ודאות גדולה לגבי העתיד הקרוב. אנשים מאבדים בהדרגה את המילויים שהורגלו בהם, הם מרגישים תלויים בין שמיים וארץ, וזה עוד לפני שהנגיף אמר את המילה האחרונה שלו.
קשה לתאר איך חיינו לפני שנה, עולם אחר לחלוטין מחיי הסגר הנוכחיים ומסימני השאלה הגדולים שמלווים אותנו. למדנו הרבה על בשרנו. הקרבנו הרבה מהקרובים שלנו כדי לשאול ברצינות על פשר החיים. התחלנו להסכים בשקט בתוכנו שאנחנו לא מבינים הרבה על הטבע הסובב אותנו ועל תכלית האנושות. האתגר גדול יותר מהתמודדות עם מגפה כלל-עולמית, אלא מדובר בפיתוח יחס חדש לחיים הסובבים. כי מה שווים החיים שלנו ושל הציוויליזציה כולה אם אנחנו לא מסוגלים להתמודד כמעט עם כלום? מה התועלת לקום ולבנות מחדש אם אנחנו עומדים קפואים וחסרי אונים אל מול כוחות הטבע? מה שווה הטכנולוגיה המשוכללת, ההנהגה, אם בסוף יום חיינו מוטלים על הכף?
אנחנו עוד לא מעכלים את גודל התקופה, לא מפנימים את התקופה הגורלית וההיסטורית שבה אנחנו ניצבים - תקופה של מעבר מעולם ערכים ישן לעולם ערכים חדש. השינויים אדירים. ואי הוודאות שולטת, והמידע מלא סתירות.
מעגל הקשרים התרחב בינינו, התגלה כגלובלי ותלותי, לעיתים מעיק לעיתים נעים, אבל מרגע ההכרה בכך עלינו להרחיב את הגבולות הפנימיים שלנו בהתאם לגבולות העולם הגלובלי. איך? בעזרת מודעות.
לא להיות שאננים, לא להתעלם מהשינויים המהירים, לא להיות אדישים ולעצום עיניים כאילו עוד רגע הסכנה תחלוף ונחזור לשגרה המוכרת לנו. אין. לא חוזרים לעולם שהיה, אלא עלינו להתקדם למציאות חדשה, לתפיסה אמיתית. עצם גילוי הגבול הדק בין המצב המוגבל שלנו לבין המצב של העולם הגלובלי שמקושר בתלות הדדית הוא דבר גדול. הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי מלמד הרבה. מחד הוא פתח לכוחות אלימים ומאידך הוא מאפשר לשרטט ולהשלים את העתיד הבריא והנכון. למלא את החלל באוויר חדש של חיבור ותלות חיובית, באווירה של אחדות וערבות הדדית.
מסגר לסגר, ממוטציה למוטציה, מבהלה אחת לאחרת, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק להשגת האמת. להבנה שאנחנו נמצאים במערכת עצומה שנקראת הטבע - תכנו אותה בשם כוח עליון, בורא או אלוהים - וכולנו כאחד נמצאים בשליטתה, תלויים בה כחומר ביד היוצר.
למעשה אנחנו לא נעשים מוגבלים כמו שאנחנו מרגישים, אלא נעשים חכמים יותר. מודעים למצבנו. האשליה לגבי איך שתפסנו את עצמנו ושיווקנו את עצמנו לאחרים הולכת ומתנפצת. אנחנו רגישים לשאלות כמו מי אנחנו, איפה אנחנו חיים, לאן אנחנו שואפים, מה רוצים מאיתנו. זה שינוי תפיסה משמעותי! האוזניים כרויות לשמוע מסר חדש, הלב פנוי להצמיח בתוכו הבנה חדשה.
ואם נמשיך להתמיד עם מגמת הטבע, לחקור וללמוד אותה, נתחיל פתאום לגלות חידושים של ממש. התחושה העמומה הזאת שיש כאן משהו מעבר להרגשה שלנו, דבר-מה שלא נתפס בחמשת החושים ואין לנו שליטה עליו, ילך ויתבהר. נרגיש שאנחנו חלק מרשת קשרים מסועפת שקושרת בין כל רמות הטבע, בין כל פרט ופרט, בין כל אדם ואדם - למעלה מזמן, מתנועה וממקום.
זו תובנה יקרה לאנושות, להכיר שהיא בשליטת הטבע. מרגע שהמסר חלחל, כל שנותר לנו הוא לצרף את עצמנו לטבע, לזרום איתו ועם החוקיות שלו. להתקרב ולהתקשר אליו, להיות מותאמים ודומים לו.
הכוח העליון הוא אחד יחיד ומיוחד, אין עוד מלבדו, טבעו הוא רק לתת ולהשפיע, ולכן אם נאיץ לבנות בינינו רשת קשר חברתית שבנויה על ערכים כמו שלו, של נתינה והשפעה לזולת, אז נוכל לצוד אותו בינינו. נוכל ללמוד אותו, להבין אותו, להרגיש את הפעולות שלו עלינו ובינינו, להתחקות אחריו ולהמיר את סימני השאלה בסימני קריאה !!
וואו, בנאדם, זהירות,
אתה ממש חי על הקצה.
אבטיח בחורף, הוא באמת חי על הקצה