כאן מקשיבים: אין לי זמן לגידול במוח
Vložit
- čas přidán 10. 01. 2024
- כאן דיגיטל | חגי הרגיש שהעולם מסתובב, הוא ראה הכל כפול 4 ולא הצליח לדבר. כשהרופאים גילו נגעים בגזע המוח שלו, הוא התחיל לריב עם אלוהים: "אתה לא יודע עם מי יש לך עסק, אתה לא תיקח אותי". עכשיו במלחמה הוא ומשפחתו מפונים מביתם בשלומי כבר 3 חודשים ועדיין לא רואים את הסוף
בימוי וכתיבה: טובה דורפמן
עריכת תוכן: מיכאל שטרן
צילום: מתן אברמוביץ'
עריכת וידאו וצבע: טובה דורפמן
הפקה: זהר בוסנק
עוזר הפקה: נדב בורנשטיין
משתתפים: שחר לוי, נועם פופר, עידו קנר
עיצוב ואנימציה: דניאל טל זינגר
מיקס סאונד: אווה ספיטקובסקי
הפקת פוסט : אחינועם ארי מורל
מוזיקה: אפידמיק סאונד
תודות: עידו הרטמן
ראש אגף תוכן: יהונתן קינן
הירשמו לערוץ כולל פעמון 🔔 ולא תפספסו סרטונים חדשים
• בואו לצפות גם בכאן BOX באתר ◄ www.kan.org.il/lobby/kan-box/
• כל התכנים שלנו זמינים גם באתר ◄ www.kan.org.il/
• להורדת יישומוני / אפליקציות כאן ◄ www.kan.org.il/content-pages/... - Zábava
אדם מרגש רפואה שלמה בימהרה 🙏 יישר כוח אין עוד מלבדו
להאמין לבחור בטוב מילים של ישי ריבו איזה ועוצמה יש בך ונשמח להזכיר את שמך והאמא לרפואה שלמה במהרה
אדם מקסים! תודה על השיתוף
רפואה שלמה במהרה
איזה עוצמות יש לבנאדם הזה. וואו
וואו בן אדם מדהים, תודה על המילים שלך🙌
רפואה שלמה.למעלה מכל המילים.
ראיון מדהים רפואה שלימה בקרוב אמן❤
אדם מדהים, נהנתי מכל רגע❤
אני כ"כ שמחה שצפיתי בסרטון הזה... אתה מיוחד, יש בך שילוב של טוב, חוש הומור, חכמה, ואני מאחלת לך המשך חיים ארוכים וטובים
וואו איזה אדם מתוק.
היה כל כך כיף ומרגיע להקשיב לך , אפשר ללמוד ממך המון .
המון בריאות ונחת 🙏🙏🙏
איזה בן אדמ! בריאות ואושר!
חגאי יש מקסים
לחיות את המילים של ההורים השכולים
"אנו מודיעים על נפילת בנינו היקר והאהוב יהונתן לובר", מהדהדות מילותיו של אבי הלוחם סמל יהונתן לובר ז"ל, שנפל בגבורה בקרבות בדרום עזה.
"אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו, אנא יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת, אנא דברו טוב, הבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם בשבילו. אנא יום אחד של אחדות ודיבורים טובים".
אלו מילים שהן למעלה מהכוח האנושי שיגידו הורים שכולים בנסיבות אלה. לקרוא אותן נותן הרגשה של קריאה בתורה, כאילו הן עולות ויוצאות ממנה. יש בכך פדיון אדיר, פעולה עצומה של העם היהודי, שאבא משלם ביקר לו מכול, מבקש שהכאב שלו ישרת פיוס כללי, את איחוד העם. אלו מילים שמגיעות ממקום עליון, לא מתוך הגוף. הבורא שם אותן בנשמתם, והוא משדר דרכם את מילותיו.
המידה שבה אותם הורים שכולים מבטלים את עצמם מעידה על גדלותם. הם מתבטלים בכך שלא מאשימים אף אחד ומרגישים שהכול בא מלמעלה, ומתוך גדלות נפשם הם זוכים להרגיש את שורש העם, את הכוח שמצווה עלינו אחדות. זהו רגע האמת ולשם הכול מתנקז. הודות להם העולם שלנו מתרומם ומזדכך.
כדי שהבקשות של ההורים השכולים ייפלו על אוזן כרוייה, עלינו לחיות כל הזמן עם אותן מילים שנישאות מאלו שמרגישים את האובדן האדיר הזה. הכרחי שנחיה עם ההרגשה העמוקה שלהם. כך נפרוץ את מחסום הפירוד, נשתנה בהכרח ונחיה אחרת: בחיבור, באהבה, במחילה, בהשתוקקות הדדית זה לזה.