ריאליטי ציפורים: כך הפכו העופות הדורסים בישראל לכוכבים בינלאומיים
Vložit
- čas přidán 9. 06. 2022
- כאן חדשות | בנקיקים נידחים ובצמרות העצים מקננים אחרוני העופות הדורסים שנותרו בטבע שלנו. כדי לשמור עליהם ולסייע - אם נדרש - הותקנו מצלמות מעקב מיוחדות שמשדרות את הנעשה בקינים סביב השעון, 24/7. תחת השם "עופות דורסים בשידור חי" נפתחו השידורים גם לציבור הרחב ונהפכו ללהיט עולמי, עם עשרות מיליוני צופים מכ-120 מדינות שנחשפים לעולמם המופלא. כתבתו של גיא קוטב, מתוך השבוע עם גאולה 10.06.22
• כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
• כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
• להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
• לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/
מדהים. אני מוקסמת מהצילומים ומעריכה את אלה שפועלים למענם של העופות הדורסים .
צבועה, כמה אכזרים אתם האשכנזים ובכלל בני אדם היום. אתם משוים בין עופות לבני אדם כבר כתבה שנייה למרות שאין מקום לזה ונוראי יותר שלעופות אתם דואגים הרבה יותר מאנשים. מגרשים כאן במדינה היודונאצית אנשים מביתם בכוח וחוטפים ילדים מהוריהם אבל לפחות אתם דואגים לעופות. כמה מרגש וכמה מוסריים אתם.
מלבד הציפורים, אני מאוד התרשמתי מהילדים בסרטון, רואים שהם יהיו אנשים טובים
איזה מתוק הילד שרוצה לעוף! משהו משהו את הקול שלי לבחירות יש לו!!! משהו משהו❤🧡💛💚💜🤎🖤
כל הכבוד שיש אנשים ששומרים הטבע ארץ ישראל היפה
כל הכבוד
מה רבו מעשיך, איזה טבע נפלא!
זו דוגמה מדהימה איך הטבע ובני אדם אמורים לחיות ביחד !
אם רק בני אדם היו שומרים ככה אחד על השני, ובעיקר נותנים כבוד ושקט חשוב להישרדותם
מדהים!
הילדים הללו הם מלח הארץ, כל הכבוד!
אני פספסתי. איך מגיעים לערוץ הזה של הריאלטי
מרתק מאוד! כולנו בעד שמירת הטבע! הבעיה שהבנייה המתועשת מכרסמת בטבע
וואווווווווווויווו
חגייייי
😊
מה? מהר מהר פרויקט בינוי של גינדי על הכל. זה לא ישראלי אם לא מצופה בבטון.
כמה אכזרים האשכנזים האלה ובכלל בני אדם היום. אתם משוים בין עופות לבני אדם כבר כתבה שנייה למרות שאין מקום לזה ונוראי יותר שלעופות אתם דואגים הרבה יותר מאנשים. מגרשים כאן במדינה היודונאצית אנשים מביתם בכוח וחוטפים ילדים מהוריהם אבל לפחות אתם דואגים לעופות. כמה מרגש וכמה מוסריים אתם.
פעם היינו חלק בלתי נפרד מהטבע, עם הזמן התרחקנו ממנו. היום מדברים על חזרה אל הטבע בכל מיני הקשרים וצורות. כדי להבין מה באמת יעשה לנו טוב, חשוב לברר מה הוציא אותנו מלכתחילה מהטבע, ואיך בדיוק.
מאז ימי קדם עברנו שינויים לרוב. יצאנו מהמערות, פיתחנו חקלאות, אחר כך תעשייה, מסחר ועוד. היום אנחנו מגלים שהכוח האגואיסטי שהניע את ההתפתחות שלנו הפך עם הזמן להרסני מאוד. הגענו למצב שבו אנחנו מנצלים את הטבע ללא שום חשבון, פוגעים בכל הסביבה, מוציאים את המערכת מאיזון. מה יהיה בדור הבא לא אכפת לנו, אפילו לא מה יהיה בעוד שנה. אפשר להרוויח עוד משהו עכשיו? נפלא!
כזה קצר רואי הוא האגואיזם שבנו, וההתעצמות שלו היא שהרחיקה אותנו מהטבע. במוקדם או במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שהוא מזיק לנו עצמנו, ומוכרחים להתחיל לטפל בו. לשנות אותו. לשדרג. ואז הטבע כולו יהווה עבורנו קנה מידה. אנחנו נלמד מהטבע מה זה אומר להיות בהרמוניה עם כל הסביבה, ולפי הדוגמה הזו נכייל את היצרים שבנו, את מיתרי הנשמה.
מהו בדיוק האגואיזם הצר שמוגדר גם כיצר רע? זהו כוח שדומה לגידול סרטני. הוא אוכל את כל הסביבה עד שמביא למותו שלו בתוכה. כך אנחנו בני המין האנושי מתנהגים על פני כדור הארץ. אבל, כנראה שיש בטבע איזה מנגנון מיוחד שמעורר בנו עתה את ההכרה שמוכרחים לתקן כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לחזור להרמוניה.
הדומם, הצומח והחי מתקיימים כמנגנון אינטגרלי, מקושר, בהשלמה הדדית שיוצרת מארג חיים הרמוני. את הצורה האינטגרלית הזו אנחנו צריכים להעתיק למערכות היחסים שיש לנו עם בני האדם האחרים, וכתוצאה מזה יבוא שינוי גם ביחס שניתן לכל הטבע הסובב.
למעשה, אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם חדש, אדם שיהיה מסוגל להתקשר לזולת בצורה טובה, לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". כאן נצטרך להתמודד מול היצר הרע שדוחף את כל אחד ליהנות משליטה על האחר, מכך שהוא יותר ממנו, בשכל, ברגש, בכוח, בנכסים, בכל דבר ועניין.
נכון, גם בעלי חיים נאבקים על מקומם בלהקה וזה טבעי, אבל באדם יש תוספת יצר הרסני. בעלי חיים שנאבקים, מבררים על ידי הקרב את מקומם בהיררכיה האבולוציונית. אין שם רגשות. האדם הוא היצור היחיד ששואב הנאה מכך שהוא מצליח להשפיל את האחר, לדכא אותו, להוכיח לו שהוא יותר. מדור לדור האגו התפתח, וכיום משחקי האגו מגיעים לרמה שבה עלולה להתפרץ מלחמת עולם גרעינית, ואף אחד לא מסוגל לעצור.
עוד הבדל שכדאי להדגיש הוא שבעל החיים החזק בלהקה דואג לאלה שתחתיו, שומר שתהיה לכולם סביבה בטוחה, שכולם יסתדרו, ואף פעם הוא לא הורס שום דבר בטבע. האדם, לעומת זאת, לא רואה אף אחד ממטר, מנצל את כולם עוד ועוד, דואג רק לעצמו, הורס את החברה בשביל האינטרס הצר שלו, ועל הדרך גם את כל הטבע הסובב אותו. בשביל עוד כמה דולרים שיהפכו אותי לעשיר יותר ממך, אני מוכן להחריב את כל הסביבה.
עם הדיאגנוזה של טבעו האגואיסטי של האדם, נגדיר עתה את החזרה אל הטבע הרצויה. היא מתחילה בחינוך כלל-חברתי, בבנייה משותפת של תרבות חדשה.
הערך המרכזי שאותו נידרש לטפח הוא האיזון בין אדם לאדם. אמנם כולנו שונים זה מזה, אבל בהשלמה הדדית נוכל לבנות מצב של הרמוניה. אם כל אחד ישתדל בכל ליבו להשלים את האחרים, לדאוג לשלומם ולטובתם, בזה אנחנו נשתווה, כולם לכולם. בהדרגה, אנחנו נגלה בעמקי הטבע כוחות של השפעה טובה, של אהבה ושל נתינה, והם יסייעו לנו להתקדם הלאה. החיבור שייווצר בינינו ימלא את כל החללים הפנימיים שעתה מורגשים, ויחד נתעלה לדרגה גבוהה יותר של חיים.
וכשיהיה בנו טבע חדש של אהבה, נדע איך להתייחס גם לדומם, לצומח ולחי, לכל הסביבה.
כמה אכזרים האשכנזים האלה ובכלל בני אדם היום. אתם משוים בין עופות לבני אדם כבר כתבה שנייה למרות שאין מקום לזה ונוראי יותר שלעופות אתם דואגים הרבה יותר מאנשים. מגרשים כאן במדינה היודונאצית אנשים מביתם בכוח וחוטפים ילדים מהוריהם אבל לפחות אתם דואגים לעופות. כמה מרגש וכמה מוסריים אתם.
״מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית״
אפשר לינק לאתר?
הרחפן הפתיעה
ששש, אל תגלי לצופים כי הפקח אמר שהם לא מפריעים לעופות. הם למדו אחרי הרבה שנים.
הכל בסדר אחרי הטורבינות כבר לא ישארו עופות דורסים
"ריאליטי טבע" זה הדבר הבא
מרתק.
כשפוגעים בנו, זה כואב נורא. מתי יש מקום לסליחה? מהי בכלל סליחה? איזה שדרוג אפשר לעשות לטבע הפנימי שלך, כך שאיש לא יוכל לפגוע בך?
הטבע של האדם הוא רצון ליהנות, רצון למלא את עצמו בכל מיני דברים שנראים לו טוב. אנו רוצים ליהנות בעיקר מאוכל, ממין, ממשפחה, מכסף, מכבוד, משליטה ומידע, מכל מיני דברים, בשילובים כאלה ואחרים. כל הזמן אנחנו עובדים כדי למלא את הרצונות שלנו, ועושים חשבון כמה כוחות כדאי להשקיע במשהו מסוים בהתאם להנאה הצפויה.
לצורך המחשה, נגיד שאנחנו רוצים לקנות איזו חליפה יפה לקראת אירוע חגיגי במיוחד. השקענו את הסכום הגבוה שהיא עלתה, שווה ערך לכמעט שבוע עבודה, ובהתרגשות רבה קנינו אותה. מגיע היום המיוחל, אנחנו לובשים את החליפה החדשה, מסתובבים בין כולם עם חיוך מאוזן לאוזן. אנשים אומרים: 'וואו, איזו חליפה מדהימה'. החזה מתנפח מגאווה.
ופתאום, מישהו זורק איזו יציאה מול כולם, 'וואלה מה נהיה איתך, איזו חליפה מוזרה לבשת? מה זה, פורים היום?'. ומאותו אותו רגע, המציאות השתנתה. כולם מצחקקים, ואנחנו מתמלאים בושה.
בהמשך הערב, שוב אנחנו נתקלים באותו אדם, והוא אומר לנו בשקט: 'סליחה אם קודם אמרתי משהו לא במקום'. מיד אנחנו מגיבים בביטול: 'מה פתאום, שטויות, הכול בסדר, מה קרה לך...'.
האם בבקשת סליחה כזו יש בכדי לפצות על הפגיעה שנוצרה? ודאי שלא. לכן אנחנו לא מקבלים אותה. סליחה של ממש הייתה צריכה להיות כזו שתפצה אותי על הסכום הגדול שהשקעתי בקניית החליפה, על כל הציפיות שהיו לי לקבל מחמאות, כבוד והערכה, תקוות שהתחלפו בזלזול, לעג ובושה. על כל הדברים שהצטברו אצלי, דרוש לי פיצוי הולם.
הפיצוי יכול להגיע דרך נקמה, כמו שבדרך כלל קורה, או לחילופין דרך זה שאותו אדם יגיע אליי עם התנצלות מעומק הלב, ישכנע אותי בכך שהוא מבין כמה נזק הוא גרם לי, איזה עלבון נורא, יאמר שרע לו מזה כל כך עד שהוא רוצה להוסיף להתנצלותו גם צ'ק שמן, משהו שיכסה קנייה של עשר חליפות אחרות, לצורך הדוגמה. במקרה כזה, אם ארגיש שהתנצלותו היא אכן כנה וגם הצ'ק ייראה לי מספיק מכובד, או אז אהיה מוכן לסלוח, למחוק את המקרה כאילו לא היה.
באופן עקרוני, כגודל המכה כך גודל הפיצוי שיוכל לכסות אותה. סליחה, נקמה, פגיעה, עלבון, השקעה, כל אלה הם דברים שנמדדים ביחס לרצון האגואיסטי שלי ליהנות. בלבד. כאשר האגו עדיין מרגיש פגוע ודורש נקמה, זה אומר שמקום הפגיעה לא התמלא בפיצוי מספק. הבור שנפער בתוך הלב עדיין פתוח, ולכן איננו יכולים באמת לסלוח.
עד כאן ניתחנו תופעות שכולנו מכירים, ועתה נתקדם.
מתישהו, באמצע החיים, יכולה לבצבץ באדם הרגשה שכל סגנון ההתנהלות הזה של פגיעות ונקמות, של מרדפים אחרי הנאות שבסוף תמיד חומקות, של תקוות לכבוד ואכזבות, מאבקים על שליטה ומלחמות - מתיש אותו. הורס לו את הבריאות, את מערכות היחסים, את כל החיים. 'מה אני מרוויח מכל זה', הוא מתחיל לשאול את עצמו, 'בשביל זה כדאי לחיות? זה הייעוד שלי, זה כל מה שיש לי לעשות?'.
התעוררות השאלות הפנימיות הללו מביאה את האדם אל שיטה להתפתחות פנימית, שיטה להתעלות מעל מגבלות הטבע האגואיסטי. השיטה הזו מלמדת שהמטרה הגדולה של קיומנו עלי אדמות, היא לגלות את כוח הטבע הכללי. תכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה, ומגלים אותו על ידי רכישת תכונה דומה. הגילוי הזה מוגדר כרוחני, כי הוא מעלה את האדם לדרגת קיום עליונה, נצחית ושלמה.
איך זה קורה? בגדול, על ידי פיתוח קשרי אהבה במסגרת קבוצתית קטנה שמשמשת לנו כמעבדה, אנחנו משלימים זה את זה בצורה שאליה אף אחד לא יוכל להגיע לבדו. לומדים להתחבר זה לזה בהרמוניה, כמו איברים שונים בגוף אחד. פגיעה, פיצוי, נקמה, סליחה, כל המשחקים האלה מאבדים מחשיבותם כי אנחנו מבינים שהמאבק שלנו הוא לא האחד בשני, אלא כולנו יחד מול הטבע האגואיסטי.
בתהליך ההתפתחות המשותף, אם אני קולט שפגעתי במישהו, אני ניגש אליו ישירות ומבקש להשלים את שקלקלתי מולו. להתקרב אליו, להתחבר איתו, לעשות הכול כדי שבינינו ישרה שוב כוח האהבה. ואם מישהו פגע בי, אני מזכיר לעצמי שזה לא הוא אשם, אלא האגו, ומשתדל לעזור לו להתעלות ממנו. בדרך זו, אנחנו מתקרבים בהדרגה למצב שהעולם שלנו הופך למקום שכיף לחיות בו. עם הדדיות, תמיכה וביטחון, עם כוח עליון.
נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן
למי יש כוח לקרוא תבלבולי ביצים האלה?
5 - 😴😴😴😴😴
כמה אכזרים האשכנזים האלה ובכלל בני אדם היום. אתם משוים בין עופות לבני אדם כבר כתבה שנייה למרות שאין מקום לזה ונוראי יותר שלעופות אתם דואגים הרבה יותר מאנשים. מגרשים כאן במדינה היודונאצית אנשים מביתם בכוח וחוטפים ילדים מהוריהם אבל לפחות אתם דואגים לעופות. כמה מרגש וכמה מוסריים אתם.
נראה כמו איזור לכיש כזה
איך קוראים לאתר
עופות דורסים בשידור חי
כמה אכזרים האשכנזים האלה ובכלל בני אדם היום. אתם משוים בין עופות לבני אדם כבר כתבה שנייה למרות שאין מקום לזה ונוראי יותר שלעופות אתם דואגים הרבה יותר מאנשים. מגרשים כאן במדינה היודונאצית אנשים מביתם בכוח וחוטפים ילדים מהוריהם אבל לפחות אתם דואגים לעופות. כמה מרגש וכמה מוסריים אתם.
@@-yeshuaiscomingnow1664 וואט דה פאק מה אתה רוצה מהחיים שלי
1:17 "נשר שיש לו שלושה גוזלים בקן" איך שלושה גוזלים?? אבל הנשר מטיל רק ביצה אחת בשנה. לא הגיוני שלושה בקן אחד
זה נשר ישראלי, אז עשה קומבינה כמו כל הכתבות שקר שלהם
@@user-ty5wq4ve8c אין
@@user-ty5wq4ve8c בישראל יש את הנשר המקראי בכרמל בגולן בנגב ובערבה והנשר הדרומי מזדמן נדיר ביותר (נראה פעם אחת בשטחי ישראל)
״כמו נשיונל ג׳אוגרפיק רק בחדר שלך״
צחקתי בקול
כמה אכזרים האשכנזים האלה ובכלל בני אדם היום. אתם משוים בין עופות לבני אדם כבר כתבה שנייה למרות שאין מקום לזה ונוראי יותר שלעופות אתם דואגים הרבה יותר מאנשים. מגרשים כאן במדינה היודונאצית אנשים מביתם בכוח וחוטפים ילדים מהוריהם אבל לפחות אתם דואגים לעופות. כמה מרגש וכמה מוסריים אתם.