מתוך עדותו של ינאי אלבז: ”הייתי בתודעה שלמה שאם היינו שם היינו נרצחים. בטוח“

ינאי ומשפחתו הצטרפו לחולית ב-2015. הם אוהבים את איכות החיים, הטבע והקהילה במקום. ביום שישי יצאו לטיול בצפון הארץ, ובשבת בבוקר התעוררו בטבעון. רעות, אשתו של ינאי, שמעה מהוריה בשדרות על אימת הקרב שהתקיים סביב תחנת המשטרה מול ביתם. כשהתחברו לקבוצות הווטסאפ של הקיבוץ, חשבו תחילה שמדובר בשגרת חירום אך במהרה התקבלו דיווחים על ירי, פיצוצי רימונים ושריפות בשני מוקדים בקיבוץ, והבינו שמדובר בחדירת מחבלים. חולית נותר ללא סיוע צבאי עד שעות אחה"צ. במהלך שעות אלה, ניסה ינאי לסייע מרחוק בהרגעה ופתרונות. עד הערב הצטברו הידיעות על חברים קרובים ומכרים מכל האזור שנרצחו או נחטפו. רעות וינאי בחרו שלא לשתף את ילדיהם בחדשות הקשות. בחולית נרצחו חמישה עשר ונחטפו ממנו חמישה.
‎לעדות המלאה: • ״התחלנו לספור את המתים...
‎לעדויות נוספות: • עדויות מלאות
‎#עדות710
‎ביום שאחרי, יהיו סיפוריהם של אלפי תושבים ולוחמים, ילדים צעירים ומבוגרים, ישראלים וזרים, יהודים ולא-יהודים, עדות נצח לאירועי ה-7.10.23.
‎לאתר עדות710:
www.edut710.org/
‎לעמוד הפייסבוק עדות710:
/ edut710
‎צילום: ארי בלוך
‎ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: מיכה ליבנה
‎עריכת תוכן: טליה תיבון