מעצמת שקיות הקטשופ של קיבוץ נחשון בדרך לאקזיט
Vložit
- čas přidán 1. 09. 2022
- המפעל הקטן שהתחיל בייצור שקיות טרופית מוכר היום שקיות סטריליות לאחסון מזון שמשמשות את קוקה-קולה, מקדונלד'ס והיינץ.
הבצורת ומשבר הקטשופ פגעו גם בו, ובכל זאת הוא רושם את השנה המצליחה בתולדותיו, ונערך כבר לאקזיט.
הכתבה המלאה במוסף כלכליסט: bit.ly/3AERJcj
להרשמה לערוץ כלכליסט ביוטיוב ◄ bit.ly/2t5ezLs
אתר כלכליסט ◄ www.calcalist.co.il
כלכליסט בטוויטר ◄ / calcalist
כלכליסט באינסטגרם ◄ / calcalist
כלכליסט בפייסבוק ◄ / calcalistonline
כלכליסט בטלגרם ◄ t.me/calcalist
יפה מאוד!
הצלחתם לרתק אותי לנושא שלא הייתי מעלה על דעתי שיעניין אותי. 🙂
ובהצלחה למפעל היפה הזה.
0:50
כול הכבוד לברלאד שעזב את עולם הטלוויזיה ועבר לעולם שקיות
מגניב
ברכה והצלחה
מדהים.
המון בהצלחה!
במילה אחת:
WOW!
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'?
המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה.
תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן.
מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס.
מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו.
לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על.
אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה.
בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן.
כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל?
גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת.
יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
יפה כתבתה
יש להם אחלה שקיות
כבוד
מדהים.
מה עם המחזור?
הכל אחלה אבל רק מה קורה
עם השקיות אחרי השימוש החד פעמי בהן..?
איך אומרים את זה....פאק על כדור הארץ!
give me da money sirrrrr!!!!!
כן מצחיק שהם עוד מרוויחים מהמשבר
הכי חשוב שהם משאירים קווי ייצור בישראל ולא נכנעים לגלובליזציה שמעודדת יצרנים לחסוך בשכר עובד ולרוץ לייצר במזרח או בירדן.