כשהרמב"ם פגש את איינשטיין
Vložit
- čas přidán 5. 09. 2024
- כשהרמב"ם פגש את איינשטיין, האם לאלוהים הייתה אפשרות בחירה?
ד"ר מאיר בוזגלו, האוניברסיטה העברית בירושלים
14/11/2010
למידע נוסף על ההרצאה:
outreach.huji.a...
מתוך סדרת הרצאות מדוע תשע"א
סדרת הרצאות בין-תחומית לקהל הרחב בה טובי אנשי האקדמיה חולקים את מחקריהם החדשניים עם הקהל שוחר הדעת.
סדרת ההרצאות מאורגנת על ידי הרשות לקהילה ונוער
community-youth...
הסרט הופק על ידי המרכז האוניברסיטאי למולטימדיה
multimedia.huji...
תקציר ההרצאה:
האם אפשרי עולם עם חוקי טבע שונים משלנו? או - בשפה תיאולוגית שעניינה את אינשטיין השפינוזיסט, האם הייתה לאל בחירה בבוראו את העולם?
שאלה זו נידונה כבר מימי הביניים בתפיסותיהם של הרמב"ם ואל גזאלי ונחשבה כאבן יסוד בעולם האמונה שתופס את האל כבעל רצון, בוחר ומעדיף. לכאורה, התשובה קלה. קל לדמיין עולם אחר משלנו, שיש בו אותם עצמים אך אלו מתנהגים בו אחרת. אך, יש מעבר לא תקף מאפשרות לדמיין לאפשרותו של עולם. ואכן, בפילוסופיה האנליטית בת זמננו מתברר יותר ויותר שהרבה עניינים הכרחיים: המים הם H2O מקובלת כטענה הכרחית, מטען האלקטרון הכרחי לאלקטרון, ולמעשה כל תכונות החלקיקים הכרחיות להם, ואם התכונות נקבעות על סמך אלו, אין לנו דרגת חופש בקביעת חוקי הטבע. עולם שיכיל את הדברים בעולם שלנו יהיו לו, לכאורה, אותם חוקי טבע. ואולם, שאלה זו מקבלת משמעות אחרת אחרי ההפרה של הסימטריה בין ימין ושמאל שהתגלתה בעולם החלקיקים האלמנטאריים.
אם מעבדים נכונה את המסקנות של הפרה זו, רואים שהרמב"ם ככל הנראה צדק. עולה מכאן הכללה מעניינת לקשר בין שבירת סימטריה לקיומה של מקריות בטבע.
@vessel0of0light
המשך:
"אין לי חופש להחליט להפסיק את פעימות הלב"
"יש לי חופש במידת מה לשחות את תעלת למאנש"
המשפטים הללו עוסקים תמיד בפעילויות קונקרטיות. יש דברים שאנחנו חופשיים לגביהם ודברים שלא. אבל החופש שלנו לא צריך להפריע לפיזיקאי שיודע את כל העובדות על הגוף, המוח ת והסביבה שלנו, להיות בעל יכולת לחזות את ההתנהגות העתידית שלנו.
השאלה "האם העולם יכול היה להיות אחרת מהאופן בו אנחנו מוצאים אותו?", שעליה מבוססת ההרצאה, היא שאלה חסרת משמעות כי שום תצפית אמפירית לא תענה לשאלה לחיוב או לשלילה, ולכן היא לא יכולה לתת לנו שום אינפורמציה.
לשאלות מהסוג הזה יש משמעות רק לגבי מצבים קונקרטיים שיש לנו גישה אליהם: האם מים תמיד רותחים ב-100 מעלות או שיש מקרים בהם הם רותחים בטמפרטורה אחרת, האם גלעין של אפרסק תמיד יצמיח עצי אפרסק, או שיש אפשרויות אחרות. רק במקרים באלו אנחנו יכולים לתת לשאלות כאלו תשובה.
ואי-הסימטריה לא משנה את המצב.
@vessel0of0light
המשך:
"אין לי חופש להחליט להפסיק את פעימות הלב"
"יש לי חופש במידת מה לשחות את תעלת למאנש"
המשפטים הללו עוסקים תמיד בפעילויות קונקרטיות. יש דברים שאנחנו חופשיים לגביהם ודברים שלא. אבל החופש שלנו לא צריך להפריע לפיזיקאי שיודע את כל העובדות על הגוף, המוח ת והסביבה שלנו, להיות בעל יכולת לחזות את ההתנהגות העתידית שלנו. אבל הידע הזה של הפיזיקאי לא לוקח לנו שום חופש משום סוג או אחראיות על המעשים שלנו. ואין שום סיבה שהחופש שלנו ישבש את התחזיות של הפיזיקאי.
@radaphhesig אני מוצא שהשימוש בלוגיקה מודלית בעייתי ביותר, ומעדיף לחשוב במונחים של מודלים של מציאות. כלי האור צודק שאין משמעות לשאלה "האם הקיום היה יכול להיות אחרת ממה שהוא?" - אין שום מודל שבו לשאלה זו יש מובן משמעותי. אין זמן מחוץ לקיום, אין אפשרויות שלא כלולות בקיום... במובן זה, אין מובן לשאלה.
ההרצאה מתחילה ב- 12:30
@radaphhesig אני בהחלט בעד עקרון החסד, אבל אני חושש שבמקרה זה יש בלבול עמוק העומד מאחורי עיקר הדברים. גם עקרון החסד לא יכול לחפות על כך. למרות זאת יש בהחלט הרבה נכון והרבה ידע בהרצאה - אני המלצתי לראות אותה בבלוג שלי, בדיוק בגלל זה.
@secularisrael יפה! על זה מדובר. לדבר על "קיום" בסתם זה באמת חסר משמעות - אבל ניתן לדבר על עולמות אפשריים בהם אני לא קיים, או אתה לא קיים או חוקי הטבע שונים. זו הפואנטה של בוזגלו.
@vessel0of0light ולגבי נפילתה בדמי ימיה של ההבחנה האנליטית-סינתטית, אז, כפי שאומרים אצלנו: הידיעות על מותי היו מוגזמות קמעה
@secularisrael יפה! אין בעיה לתרגם את שאלת האפשרויות הקיימות לשפה שלך:השאלה "מה אפשרי?"היא שאלה השקולה לשאלה:"אילו מין מודלים יש?"למשל: יש מודל בו אין גרוויטאציה אבל אין מודל בו 2=3.
@radaphhesig אם זאת היתה הפואנטה של בוזגלו, מצבנו היה טוב. הפואנטה של בוזגלו היא שהמציאות לא נקבעת בהכרח אלא יש אפשרויות שונות, ושזו הבחירה האלוהית - זוהי תזה שמערבבת מובנים שונים של "אפשרות", "הכרח", ובוזגלו אף מוסיף "בחירה" ו"אקראיות" - בקיצור, מצבנו רע, רע מאוד. ועדיין, כלי האור צודק - אין משמעות לשאלה "האם הקיום היה יכול להיות אחרת?".
"הרצאה הזו השאלה הזו עולה בהקשר של פיזיקה ". לא, בהרצאה היא עולה בהקשר של האספקטים הפילוסופיים של הפיזיקה: דהיינו, האם העולם הפיזי - כפי שהוא - מחוייב מבחינה מטאפיזית - כפי שחשבו שפינוזה, לייבניץ, הגל, אריסטו, ומסתבר שגם איינשטיין - ואז, באופן עקרוני, ניתן להמשיך לשאול "למה..?" עד שניתקל באמיתות ברורות מאיליהן מהן מצב העולם כפי שהוא נובע. או שהעולם הפיזי הוא "רק" כפי שהוא
happened to be
ואי לכך, תמיד בסוף ניתקל בתשובה "ככה" - כלומר, במה שנקרא
Brute Facts.
@radaphhesig
"שים לב שכתבת שם שאין לשאלה שום משמעות - ואילו עתה אתה טוען: "יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת"."
אבל בהרצאה הזו השאלה הזו עולה בהקשר של פיזיקה ובהקשר כזה לדיבור על אפשרויות יש משמעות רק בהקשר של תצפיות אמפיריות אפשריות. אם מישהו בהקשר אחר מקבל השראה או הנאה אסתטית מלשאול את עצמו את השאלה, אז מבחינתו יש לשאלה משמעות. בהקשר של הטיעון של בוזגלו, השאלה הזו חסרת משמעות ומיותרת.
@vessel0of0light איך שניסחת את זה עכשיו, זה באמת איננו שנוי במחלוקת. פשוט נסוגות בך ממה שכתבת בתחילה: "השאלה 'האם העולם יכול היה להיות אחרת מהאופן בו אנחנו מוצאים אותו?', שעליה מבוססת ההרצאה, היא שאלה חסרת משמעות כי שום תצפית אמפירית לא תענה לשאלה לחיוב או לשלילה, ולכן היא לא יכולה לתת לנו שום אינפורמציה." שים לב שכתבת שם שאין לשאלה שום משמעות - ואילו עתה אתה טוען: "יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת". הרי בוזאגלו בשום מקום גם לא התיימר לספק תחזיות אמפיריות כלשהן.
@radaphhesig
מה שאתה קורא לו כאן "האספקטים הפילוסופיים" של הפיזיקה הוא עניין למאמינים דתיים בלבד. בכתב עת כמו
"The Journal of Philosophy"
שבוזגלו חושב שלמאמר שלו יש שם מקום, לא עוסקים בנושאים כאלו. בוזגלו עצמו דן במושג האפשרות בהקשר הפיזיקלי ומציין פילוסופים של המדע שהוא עצמו סבור שהרעיונות שלהם מנוגדים לטענה שלו. בכך הוא מעמיד את הטענה שלו לביקורת מסוג מסוים. ובהקשר הזה, הטענה שלו בעייתית מאוד.
@vessel0of0light
המשך:
אבל איך כל זה מצריך מושג של "עולם פיזיקלי אפשרי אחר" לא אקטואלי? ואיך איזשהו דבר שקריפקה כתב (לוגיקה מודאלית?!) מוסיף אפשרויות מעבר לאפשרות הלוגית?י
@vessel0of0light כפי שאמרתי - נראה לי שבוזגלו לא מתיימר לטעון משהו מתחום הפיזיקה אלא מתחום המטאפיזיקה - והוא אף אומר זאת מפורשות.
ולגבי עובדות מול ערכים: יש גם עוד קאטגוריות מעובדות וערכים - אלא אם כן אנו פוזיטיביסטים
[הללו אף טענו שאמירות ערכיות, או שהן חסרות משמעות, או שהן מבטאות רגשות או שהן נועדו להשפיע באופן איראציונאלי על הפסיכולוגיה של הזולת או שהן מבטאות עובדות מותנות - מהסוג
"אל תרצח אם אין רצונך ללכת לכלא"]
לפני כל הרצאה במוסד השמאלני הזה תמיד תהיה מנחה מוזיקלית אשכנזית בלבד
@radaphhesig ואין מודל בו הקיום יכול להיות אחרת ממה שהוא. כדוגמה לניגוד - יש מודל שבו הגרוויטציה יכולה להיות אחרת ממה שהיא, כגון מודל רב-יקומי.
@radaphhesig הבעיה היא שבוזגלו מערב בין שתי שאלות. השאלה המדעית, היא אכן טריוויאלית". אבל זו לא השאלה של הפילוסופים שהעלת באוב כאן. הטענה כי התשובה האחת מהווה תשובה לשנייה היא לא יותר מבלבול. אגב - התשובה לשאלה הפילוסופית היא שהמטפיזיקה הדוגמטית היא חסרת בסיס - שהמחשבה שהמציאות כפופה להכרח בצורה כזו היא יוהרה אנושית ותו לו, אין לה ראיות, ואין סיבה טובה להאמין בה.
@radaphhesig
מה שטענתי לא מניח שום הנחה פוזיטיביסטית-לוגית. ההנחה היא שהשלכות אמפיריות הן קריטריון למשמעותיות
(significance)
של משפט כלשהו. ללא השלכות אמפיריות, המשפט לא יכול להיחשב כטענה עובדתית.
לא צריך להניח כאן שום תורת אמת או תורת משמעות אמפיריציסטית.
@radaphhesig
לא רק פוזיטיביסטים מקבלים את הדיכוטומיה בין עובדות לערכים, ובכל מקרה אני לא טוען כאן שום דבר בכיוון. אני פשוט טוען שמשפט שמתיימר לספק אינפורמציה פיזיקלית צריך שתהיה לו משמעותיות
(significance)
אמפירית. זה לא פוזיטיביזם
@secularisrael אה- אתה הזה שכתב את "אני נגד בוזגלו" וגם שם לכך לינק בעצכח? אם כך - עדיף להמשיך את הדיון שם, בעצכח - כי פה זה לא המקום.
משלוש הסימטריות (c and cp not symmetric and cpt symmetric )
p חייבת להיות אסימטרית. כלומר אין שום חופש לp להיות לא סימטרית
@secularisrael לכך שכל מיני דברים הם מבולבלים בהרצאה הזאת אני מסכים - מדובר על מה שנקרא "דהירה על גבי אירופה" - סקירה של המון נושאים במהירות האור. אבל אני משתדל לפעול לפי "עקרון החסד" של דוידסון כשאני מתייצב מול טקסט או נאום: לדלות את הפרי מהקליפה
@vessel0of0light
המשך מס' 3:
הידע הזה של הפיזיקאי לא יכול לקחת לנו שום חופש משום סוג או אחראיות על המעשים שלנו. ואין שום סיבה שהחופש שלנו ישבש את העבודת החיזוי של הפיזיקאי.
כל הבעיה הזו היא בלבול לשוני ללא השלכות תאולוגיות או אתיות או על משמעות החיים..
@radaphhesig אכן
@radaphhesig
אני חושב שאני מבין משהו שאולי מבלבל אותך: כמו כל היצורים החיים אנחנו עוסקים בהתמודדות עם העתיד לבוא עלינו. למשל, מבחינים בסכנה או במקור מזון ופועלים בהתאם. בתור יצורים בעלי שפה יש לנו מערכת סימנים של הציפיות הללו. למשל: "אם תחכה 200 שנה ותצפה בשמיים בנקודה איקס, תראה כוכב שביט". יש לנו מודל פיזיקלי שמספק לנו משפטים כאלו. המודל מנסה לקבוע
(determine)
מה יהיה העתיד. במובן הזה הוא דטרמיניסטי.
יש לנו עוד צורה לסמן דברים: "אני חופשי לבחור להרים את היד"
יש המשך)י...)
ממתי רבנו הרמב"ם פגש את איינשטיין
@vessel0of0light אה - הבנתי. יפה. אתה מציע פתרון קומפאטיביליסטי לבעיית חופש הבחירה - פתרון שאמנם איננו חף מבעיות - כדרכם של פתרונות כאלו - אבל פתרון סביר בהחלט ואף מקובל עלי אישית. פתרונות דוגמת אלו הוצעו כבר בימי הבייניים [למשל, על ידי ר' חסדאי קרשקש]. אז זה לא שאין מתח, וזה לא שהבעייה מיושנת - אלא שיש לבעיות זו כל מיני פתרונות סבירים לכאן או לכאן [שאף אחד מהם איננו חף מבעיות משלו ואף אחד מהם איננו נמצא בקונצנזוס בקרב מדענים או פילוסופים או פסיכולוגים או מערכות משפטיות]. בסדר. לזה אני מסכים.
This video needs some thoughtful editing.
@radaphhesig *מתח
@radaphhesig
משפט שמתיימר להיות בעל כושר חיזוי תצפיות, כלומר משפט עובדתי, חייב שיהיו תצפיות עקרוניות שיובילו אותנו לסמן אותו כ'אמיתי' ותצפיות עקרוניות אחרות שיובילו אותנו לסמן אותו כ'שקרי'. אחרת הוא אינו ממלא את התפקיד שלשמו אנחנו משתמשים בו - יכולת לסמן תחזית של תצפיות . יכול להיות שיש לו משמעות פואטית או אתית או אחרת, אבל שום משמעות כזו לא תעזור לטיעון הנ"ל של מאיר בוזגלו.
וזה פשוט לא פוזיטיביזם. זה משהו לגמרי לא שנוי במחלוקת.
הרמב״ם האמין בהשם. אינשטיין האמין בהשם. ספק אם דר בוזגלו מאמין בהשם.
מה שבטוח הוא שאתה אדם דתי שמדבר כמו אדם דתי ושבטוח שאתה מאמין בהשם..
ולפני מס שבועות נמכר המכתב המפורסם של אינשטיין בו הוא טוען שאלוהים הוא כלום בשבילו וכי אין דבר כזה העם הנבחר ושהדת היהודית כמו כל שאר הדתות היא התגשמות של אמונות טפלות ילדותיות..
@@user-fh3gr7sq1z נכון
לכן האילומינטי אפילו בדרך הפוכה ממה שאתה מתאר
אינשטיין הכיר בתורת הקוונטים שאומרת שניתן ליצור יש מאין כל עוד יש את כוחות הטבע
לך תחפש מהם תנאי הטבע ליצירה של דבר מכלום
ואז תתחכם ותגיד האם הגדרת הבורא נכונה או לא
חברים יקרים...זה איינשטין שפגש את הרמבם ולא להיפך
צר לי, אבל שטיפת המוח האתאיסטית העבירה אותך על דעתך.
צר לי אבל שטיפת מוח דתית הולידה אצלך "אמונה" בקיומו של אל בלתי נראה...
@@user-fh3gr7sq1z חחחח
אטום חייב לראות
נבון יכול להסיק
אתה לא רואה אוויר אבל יודע שקיים
אתה לא רואה רגשות ויודע שזה קיים
כמה אטימות כמה
אפילו את כל הצבעים הקיימים לא יכולים לראות
מדע טוען שאנו לא מנצלים הרבה מהשכל שלנו ויש דברים שלא ניתן לראות
היקום נוצר יש מאין לא מיש מיש
נוצר באינטיליגנציה ולא בפוקס