סַפַּחַת צָרָעַת בידע מדעי רפואי של מגילות קומראן

להלן דוגמה לידע מדעי-רפואי במגילות קומראן שהוא כנראה חלק מ"הנסתרות" שחידשה עדת קומראן (הלכות דומות לאלו יש במגילת קומראן שכותרתה: 'מדרש משה'): ה"סַפַּחַת", היא מצוינת בפרשת השבוע 'צָרָעַת': 'אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים' (ויקרא יג' 2). אז מהי הסַפַּחַת? פרשנים רבניים סברו שמדובר בעוד 'נֶגַע' של מחלה, כנראה מהעובדה שהיא מצויה בפסוק לצד נגעת אחרים: שְׂאֵת ובַהֶרֶת. בתרגום מודרני שגוי של הפסוריאזיס כינו זאת סַפַּחַת (או גרדת).
בהמשך הפסוקים בויקרא יג' (8-6) משולב הליך זיהוי הספחת בתוך דברי הצָרָעַת, כאשר אם הסַפַּחַת מתפשטת - על הכהן להטמיא את האדם כצָרָעַת.
מגילת קומראן ברית דמשק מסבירה את הסַפַּחַת: 'והספחת מכת אבן ועץ וכל מכה'. כלומר, מדובר בפצע-חבלה-מכה, ולא בסוג של מחלה (ומכאן שגם הצָרָעַת היא שם לכמה מחלות ופציעות). פציעה נוספת מצוינת 24 בויקרא יג' 24 על כוויה: 'כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ'.
ברית דמשק ממשיכה בדרך רפואתה: 'רוח החיים עולה ויורדת והבשר צמח ונרפא', וכנראה אם לא יתרפא ב-7 ימים הראשונים אז: 'ואשר אמר הכוהן וגלחו ראשו את הרוש ואת הנתק לא יגלחו, למען אשר יספור הכוהן את השערות המיתות והחיות וראה אם יוסף מן החי אל המת בשבת הימים - טמא הוא, ואם לו ליוספ מן החיות אל המיתות והגיד נמלא דם ורוח החיים עולה ויורדת בו - נרפא הנגע'. אלו שני תהליכים פיזיולוגיים הידועים כסימני הבראה: החלפת דם קרוש לבשר חי וצמיחת שערות.
לעומת זאת, ישנם מסורות שגויות של הגמוניות שונות משלהי בית שני שכנראה נלקחו מידע עממי או תרבויות זרות (בדומה לחלק הבעייתי של מדרשי אגדה - לעומת הנכונים שמקורם ממגילות קומראן הקדמוניות - ראו בפרק '13. המקורות השונים של מדרשי האגדה של בחז"ל: ממגילות קומראן, ספרים חיצוניים ועד למקורות ההלניסטיים לעומת מגילות הקדמונים'). להרחבה בעניין, מוזמנים לעיין בפרק 80 'טעויות מדעיות בחז"ל: ידע עולמי, רפואה עממית, חטא בגנטיקה, כרונולוגיה היסטורית' בספר: 'סיפורן של מגילות ים המלח; ראשית המסורת מעדת קוּמְרָאן לחסידות ולתושב"ע בחז"ל', שניתן לקרואו ולהורידו מהאתר: www.deadseascrolls.co.il