הרב שניאור אשכנזי - פרשת וישב • איך לשנות את העולם? ראובן מול יוסף
Vložit
- čas přidán 8. 09. 2024
- #הרב_שניאור_אשכנזי #פרשת_וישב #הרב_אשכנזי
לתרומה ושותפות: did.li/VgyCN ליצירת קשר shneorashkenazi@gmail.com
לעוד סרטונים מרתקים: shneorashkenazi...
לקבלת השיעור בוואטספ: 054-300-16-40 • chat.whatsapp....
רוצים לקבל עדכון כשהשיעור השבועי עולה? הירשמו כמנוי!
מקורת לפרשת וישב ויט כסלו תשפ"ג
1. רמב"ם תשובה ג,ד: צריך כל אדם שיראה עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה
בראשית לז,כא: וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכהו נפש - ויקרא רבה לד,ט: למדתך תורה דרך ארץ שכשיהא אדם עושה מצוה, יהא עושה אותה בלב שמח, שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' - היה טוענו ומוליכו אצל אביו .... לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה ועכשיו אדם עושה מצוה, מי כותבה? אליהו ומלך המשיח והקב"ה חותם על ידיהם כדכתיב (מלאכי ג): 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו'. יפה תואר: איך אדם כמו ראובן לא יעשה הטוב למען הטוב ויבקש סבה אחרת לזה?
2. כט,לב: ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי - ברכות ז,ב: 'ראו-בן' - אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי [עשו, שהיה בן חמיה]: דאילו בן חמי אף שמדעתו מכר בכורתו ליעקב, בכל זאת 'וישטם עשו את יעקב' ... ואמר 'ויעקבני זה פעמים', ואילו בני שעל כורחו לקח יוסף את בכורתו, בכל זאת לא קנא בו, [ואדרבה] 'וישמע ראובן ויצילהו מידם'.
בראשית לז,כב: ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם, השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו, למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו - רש"י: רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו, שיבא ויעלנו משם. אמר: אני בכור וגדול שבכולן, לא יתלה הסירחון אלא בי.
שם כט: וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו: וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא - רש"י: ובמכירתו לא היה שם, שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו. דבר אחר: עסוק היה בשקו ותעניתו על בלבול יצועי אביו. צרור המור: אחר שראובן ידע כוונת אחיו שהייתה רעה להרגו, איך הלך לו והניחו בין האריות והדובים? אולי אם היה שם היו מרחמים עליו או היו חולקים לו כבוד [כבכור] כדין התורה? ובענין שבהליכתו סבב כל זה - עד שלזה קרע בגדיו במר נפשו כמו שקורע על מתו.
3. בראשית לז,כד: וישליכו אתו הברה והבור ריק אין בו מים - רש"י: ממשמע שנאמר 'והבור ריק' - יודע אני שאין בו מים ומה תלמוד לומר 'אין בו מים'? מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. אור החיים: לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, משא״כ חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, והוא אומרו ויצילהו מידם - פירוש מיד האדם הבוחר.
לקוטי שיחות ל/297: במה שהעיר ממה שכתב האור החיים אשר בעל בחירה יכול להרוג גם מי שלא נתחייב מיתה בידי שמים ... יש לומר שהוא על דרך העומד במקום סכנה שאעפ"כ תלוי רק בפס"ד מלמעלה [שיכול להיענש על חטא קטן]. והסכנה גדולה יותר מבעל בחירה מאשר בעלי חיים, שעליהם נאמר ומוראכם וגו', ולכן מספיק גם זכות קטן [להינצל מהם, אבל מאדם הבוחר צריך זכות גדולה].
]
4. פירוש יפה תואר על המדרש שם: ראובן לא התווכח עם אחיו, כי פחד פן ימנעוהו ובקש תחבולה להצילו מידם. אבל אלו היה ידע מה שהקב"ה מכתיב עליו אז קם ביד רמה נגדם ...
שיחת מקץ תשלד: כשיהודי מדליק נר חנוכה אחד, פועל חינוך בכל העולם כולו. ומצינו דוגמה לזה בפרשת השבוע: תמוה לשם מה מספרת התורה אריכות הדברים אודות פרטי החלומות של השרים ופתרונם על ידי יוסף, והרי נוגע רק כללות העניין שפתר חלומות? ובכלל: מה זה עניינו? הרי אין זו אשמתו שהם נמצאים בבית הסוהר ומה גם שהם חברים של השר הרשע שהשליכו לבית הסוהר?
מכאן הוראה נפלאה בעניין החינוך: למרות שיוסף היה במצב כזה שנגרם לו עוול נורא שנמכר למצרים, ובמצרים גופא הושלך לבית הכלא על לא עוול בכפו, וגם אצל השרים לא היה מצב של פיקוח נפש, אלא בסך הכול מצב רוח לא טוב. בכל זאת היה אכפת ונוגע לו המצב שלהם ושאל 'מדוע פניכם רעים היום' בגלל ספק ספיקא שמא יוכל לעזור להם. שכן בראותו בריה של הקב"ה במעמד ומצב שאינה בשמחה, הנה כיון שהוא! ראה זאת - הרי זו הוכחה שזה עניין השייך אליו ולכן מיד השתדל לעזור. וכאן רואים איך שבכוחה של פעולה להשפיע על כל העולם: מכך נשתלשל כל המשך המאורעות עד שיוסף פתר חלומות פרעה ונתמנה למשנה למלך, והרי זו טובה עבורו עצמו, אבל עי"ז הציל כל העולם מהרעב. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר אודות פעולה של מצווה בהדלקת נר חנוכה, הרי בוודאי צריך לחפש יהודי נוסף שידליק אור בביתו וישפיע על כל העולם.
יישר כוח חזק וברוך לרב שניאור אשכנזי המחונן
R Ashkenazi - this was beautiful!
אין כמוך הרב שניאור היקר .תמשיך להפיץ אור וטוב לכולנו
שיהיה כבר עכשיו ומייד ההצלה והישוע ,כמה כמה אנחנו מחכים ובינתיים סובלים ומתייסרים
@רב צדיק👌👌👌👌👌👌👌
תמיד עמדתי ותמיד אעמוד לצד החלש.
תודה רבה. תודה כבוד הרב, תודה על המסירות השבועית
אין מילים אך הרב מחזק את עם ישראל!!
יהי רצון שתקרה את הגאולה.
יישר כוח, תודה רבה על עוד שיעור נפלא!
שיעור מהמם!! שנזכה ב"ה
תודה רבה!!
תודה רבה!
יייישר כח גדול לכבוד הרב , הרצאה מחזקת כמו בכל שבוע - חג גאולה שמיייח לכל עם ישראל
תודה ענקית על מסירות הנפש של הרב למסור שעור בכל מצב
איזה שעור לנשמה .נפלא ומחכים ,ובכלל יישר כוח גדול על כל שעור ושעור שהרב שניאור אשכנזי נותן .תודה רבה .
ישר כח ויפוצו מעינותיך בעזרת ה' ש ב ת ש ל ו ם
@@user-td8fx7sp5c שבת שלום ומבורכת אשריך אשריך תזכה למצוות ,
שמעת את השיעור האחרון מאתמול של הרב שניאור אשכנזי שליט"א שנתן במשכן הכנסת? אם לא אז תקשיב תקשיב שיעור מרתק ויפה ומחכים ועוד.. ועוד..
שעור מקסים
חזק וברוך שפתים ישק
שיעור חזקקק
תודה רבה!!!!!
תודה רבה על שיעור שכל כך מרים ומעלה. השיעור הזה ממש מחייה. יישר כוח!
תודה!
תודה רבה יישר כוח!
ישר כח
יישר כוח
חזק וברוך. אשרי כבוד הרב על טרחתו להעניק לנו שיעור. מאד מעריך זאת. הנפקמינות מועילות מאד, לסביבה הקרובה ומאד מאד לרחוקה. כשלמדנו על מעשה אבקולס, המילה ענוותנות נלמדה כגלגול עיניים, צדקנות, טהרנות. למעשה, יצא ש: ענוותנות = יהירות.
חג יט כסלו שמח לכבוד הרב היקר.
תודה רבה וישר כח.אין לי מספיק מילים לתאר את השיעור המדהים הזה.
ameizing!!!!!!!!!!!!!!
תודה רבה. על דברי התורה המתוקים מדבש ונופת צופים!!!!
יישר כח, שיעור חזק ביותר.
שיעור מדהים כבוד הרב . אכן כבודו בשליחות שבועית עבורי כל שיעור שלך הרב בדיוק נכנס למקום בו אני צריכה חיזוק. ה' יברך אותך .זכיתי
במקום הזה ב מיקרה הזה סם אותי הקדוש ברוך הוא ותן לי כחות להצליח במשימה...כל הכבוד ישאר כוח לרב..תודה. תודה
תודה לך הרב,מדהים🙏🙏🥇
בס"ד שעור מרתק ביותר, מטלטל ומחייב! מה התפקיד שלי במקום שאני נמצא/ת במקום ובמצב שההשגחה העליונה שתלה אותי בו!?
המון חומר למחשבה שבעז''ה תוליך למעשה!
יישר כוחך. בתי' ר. ברוקלין, ניו יורק
חברה שלי היקרה אמרה לי יעקב אבינו עליו השלום זכותו תגן עלינו נתן רק ליוסף כתונת פסים
בשואה הקב''ה לא קיפח אף אחד כולם להשו כתונת פסים😭😥
האמת, הכתונת של יוסף היתה מלכותית... עם פסים בקצה השרוולים, כדי להזכיר ליוסף את הגבולות...זה נשאר לו בתודעה במצרים ולכן לא חטא עם אשת פוטיפר (זליכה)....
🥹🥹
דבר תורה פרשת וַיֵּשֶׁב 💎
נטייל בין הַעֲרָכָה עצמית לגאווה.
נבין איך מגיעים מִשְּׁבִילֵי היושרה לְאַשְׁמָה.
"אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ", בפרשה מרתקת שזכינו לה.
יוסף הצדיק העריך את עצמו.
יוסף היה יפה תואר, ואף השקיע בכך.
סילסל שערו, הקפיד על לבוש נאה ואפילו אופן הליכתו היה מרשים וְהָדוּר.
עד כדי כך נאה היה, שבהיותו בבית פוטיפר, באו כמה מצריות להתרשם מיופיו יוצא הדופן.
הביאה אשת פוטיפר לכל אחת מהן אתרוגים וסכין לכל אחת מהן, ומרוב שהסתנוורו ממנו, חתכו את ידיהם במקום את הפירות.
מעשה זה מובא במדרש תנחומא, ולהבדיל אלפי הבדלות גם הועתק בשיבושים קלים לקוראן של בני ישמעאל (בו משה מוזכר 136 פעמים, פי 34 ממוחמד, וירושלים לא מוזכרת פעם אחת).
על אף ניסיונו הגדול, עמד בגבורה והצליח לכבוש יצרו. לכן זכה לתוספת לשמו, יוסף הַצַּדִּיק:
"אֵין אַתְּ מוֹצֵא נֶאֱמָן גָּדוֹל כְּיוֹסֵף שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, אֲשֶׁר "בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם (נדמו לבהמות במעשיהם השפלים)", וְהוּא בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא נֶחְשַׁד עַל הָעֲרָיוֹת".
כשיוסף מבלה עם אֶחָיו החורגים בני השפחות, הוא נקרא " נַעַר", אך ביחס לאביו ייקרא "בֶן זְקֻנִ ים".
מבאר זאת הכלי יקר: "עִם בְּנֵי בִּלְהָה עָשָׂה מַעֲשֵׂי נַעֲרוּת, וְאֵצֶל אָבִיו נָהַג מִנְהַג זְקֵנִים".
כל מה שלמד יעקב במשך 63 שנים בישיבה הראשונה בעולם לאחר המבול, בית מדרשם של שם ועבר, ועוד 14 שנה בבית מדרשו של עבר בדרכו חרנה ללבן, לימד את יוסף ששוב נזכיר, היה נער בן 17 שנים בלבד(!). יוסף היה היחיד שהתעניין בכך, וזו אחת הסיבות העיקריות לאהבתו העזה של יעקב אליו.
האברבנאל מסביר לנו שנהג גם בהם בדרך כבוד, לימד אותם את מלאכת רעיית הצאן בענווה, לימד אותם הלכות ויועץ להם עצות, ובשל כך היה חביב עליהם מאוד ("שֶׁהָיוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת מְנַשְּׁקִין אוֹתוֹ וּמְגַפְּפִין אוֹתוֹ", מדרש הגדול).
אז למה סיפר יוסף ליעקב אודות מעשיהם הלא טובים של אחים שלו?
כותב הספורנו, על אף שהיה חכם מאוד ומוכשר ביותר, " מִפְּנֵי נַעֲרוּתוֹ הֵבִיא דִּבָּה וְלֹא הִתְבּוֹנֵן לְאַחֲרִית דָּבָר".
בכל זאת היה צעיר בשנים, פעל מתמימות נערית ולא העלה על דעתו את התוצאה המרה שתגיע בשל כך.
המהר"ל אף מוצא בכך דווקא את צדיקותו של יוסף שסיפר דברים מותרים שעשו אחיו אך הוא עצמו הקפיד והחמיר בהם,
וברמתו הגבוהה, מי שלא הרחיק עצמו וקבע גדרות - היה בחזקת חשוד.
אור החיים מביא סיבה נפלאה לסיפורי חלומות הגדולה שלו על פני אחיו אותם סיפר להם.
ידע שעתידים חלומות אלה להתקיים, אם לא במלואם אז לפחות בעיקרון הכללי שלהם ("חֲלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתוֹ מִתְקַיֵּם - כֻּלּוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם"), הבין שבעתיד יצטרכו אותו אֶחָיו, ולכן ניסה להשכין שלום ולהרחיק שנאתם ממנו, להגיד להם ראשונים, ביושרה, מה שחלם.
אך עוד קודם לחלומות כבר כותב הרמב"ן על הקנאה המרה של בני לאה הגבירה בו, על אהבת אביהם אותו, ועל כעסם של בני בלהה וזלפה על שסיפר על מעשיהם הלא מתוקנים לאביו (כי היו פחותים במעלה כבני שפחות וסיבתם הייתה שונה):
" וְלָכֵן יִשְׂנָאוּהוּ אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה הָאַחִים".
אנחנו מבינים שהערכה עצמית וגדלות נפש, על אף שבאים מענווה גדולה, יכולים להתפרש כלפי חוץ כגאווה ועליונות, כפי שכותב המלבי"ם:
"הַשְּׁבָטִים דָּנוּ כָּל זֶה לְחוֹבָה, שֶׁמּוֹכִיחָם מִגַּאֲוָתוֹ וּזְדוֹן לִבּוֹ".
על יהושפט מלך יהודה הצדיק נכתב: " וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' " המפרשים מסבירים כי זו הייתה גאווה חיובית מאוד, ששמח בדרכיו שהם על פי התורה, הסיר עבודות אסורות והרבה לימוד תורה בערי יהודה.
צריך להיות זהירים ופנימיים בגאות לב זו, כפי שמסכם לנו הרב קוק, שמוסיף חידוש מדהים:
" לִפְעָמִים אֵין צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא מִגַּדְּלוֹת, שֶׁהִיא מְרוֹמֶמֶת אֶת הָאָדָם לִפְעֹל גְּדוֹלוֹת, וְהָעֲנָוָה כֻּלָּהּ מְבֻסֶּסֶת עַל גַּדְלוּת קְדֻשָּׁה כָּזֹאת".
כמה חשובה ההכרה בערכנו!
"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱ-לֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה(!)".
מגלה לנו הזהר, אם רק היו יודעים בני ישראל את עוצמת אהבת הבורא אליהם, היו שואגים כאריות לרדוף אחריו, לדבוק בתורתו ומצוותיו. (המשך בתגובה הבאה ב"ה)
אחרי מחשבות/מעשים יכולה להתגנב לליבנו תחושת אשמה.
על אף שמדובר במעשה הרצוף בכוונות טובות, הַהַשְׁלָכוֹת שלו, או הַחֲשָׁשׁ שמא לא התנהגנו/חשבנו כַּשּׁוּרָה, יכולה להשפיע עלינו.
"אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ!" יתוודו האחים בינם לעצמם בפרשה הבאה, עוד לפני שהכירו שמדובר באחיהם יוסף, הבינו שנענשו מידה כנגד מידה.
בפרשה הבאה, ויגש, רגע לאחר ההזדהות המדהימה של יוסף בפני אחיו, ירגיע אותם באומרו:
" וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי".
כותב על כך רבינו ירוחם, מגדולי הראשונים, דבר עצום:
"יוֹסֵף עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן עִם עַצְמוֹ, וְחָשַׁב, כִּי אוּלַי הוּא בֶּאֱמֶת הַאַשֵּׁם בַּכֹּל, אוּלַי עַל יְדֵי פְּשִׁיעוּתוֹ גָּרַם הוּא שֶׁטָּעוּ בּוֹ אֶחָיו, וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם בְּכָל הַצַּעַר שֶׁל הָאַחִים, כִּי עָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי נָכוֹן, וְעַל כֵּן הָלַךְ הוּא בְּצִדְקָתוֹ וְהוּא פִּיֵּס אוֹתָם, מַבְהִיל מְאֹד, וְהַרְבֵּה לִמּוּדִים לָנוּ מִזֶּה".
גם יוסף וגם האחים עשו חשבון נפש.
מתי ניגשים להליך זה, ומה הכי חשוב בו?
כותב הרמח"ל במסילת ישרים: "הִנְנִי רוֹאֶה צֹרֶךְ לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מְדַקְדֵּק וְשׁוֹקֵל דְּרָכָיו דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ".
כמה חשוב להשתדל להקדיש וְלוּ מס' דקות בַּיּוֹם,
על מנת לְתַקֵּן דרכיו, לִשְׂמֹחַ וּלְחַזֵּק עצמו ולהמשיך להשתדל במעשיו הטובים שעשה.
" הַכֹּל תָּלוּי בִּיסוֹד הַמַּחֲשָׁבָה! " מַכְוִין אותנו הרב קוק.
בצמוד לכך נקבל הדרכה כיצד לפעול:
" וִירוֹמֵם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עַד כַּמָּה דְּאֶפְשָר לוֹ וְיִתְעַלֶּה לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה פְּנִימִית".
אנחנו יכולים להעלות למעלה כל דבר, גם הקטן והשפל ביותר. כי לכל דבר יש שורש בַּקְּדֻשָּׁה.
הדרך לעשות זאת היא אהבה לבורא, אהבה והכרה בערך עצמנו, כיוסף הצדיק.
נזכור שהקב"ה מלא בחסד לכולם, וממש כל מה שעושה הקב"ה, עושה לטובתנו:
" טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו".
עוד מימי האבות, הקב"ה, התורה ועם ישראל אחד הם: " אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד".
גם רבינו בחיי בחובות הלבבות מורה לנו בשער חשבון נפש איך להתחיל:
" הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל הָאָדָם בָּעִנְיָן עַצְמוֹ וְיַחֲשֹׁב.. חֶסֶד אֱ-לֹהִים וְטוּבוֹ וְנִדְבָתוֹ. וְיִרְאֶה בְּשִׂכְלוֹ כִּי הוּא חָשׁוּב בְּעִנְיָנוֹ וְנִשָּׂא בְּמַדְרֵגָתוֹ וּמְעֻלֶּה בְּמַתְכֻּנְתּוֹ מִן הַבְּהֵמָה וְהַצֶּמַח וְהַמּוּצָק -יִתְחַיֵּב לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ".
קודם כל נזכור שמחשבה שאינה טובה, אין מצרפה הקב"ה למעשה,
וברוב חסדו, מחשבה וכוונה טובה, גם אם לא יצאו לפועל - יעמדו לזכותנו.
התחלת חשבון הנפש תהיה בְּהַכָּרַת הַטּוֹב שהבורא מרעיף עליך,
תמשיך מכוח כך בְּהַפְנָמָה כמה חשוב אתה, שיש בך כוחות ומעלות שאין באף אדם אחר בעולם,
ובסופה נִשְׂמַח בְּתוֹדָה גדולה לקדוש ברוך הוא.
נחתום בדבריו המעולים של הרב קוק,
לזכור קודם להיות בשלום ואהבה עם עצמנו, ומתוך כך לסביבה הקרובה והעולם כולו, כי דרכי התורה, דרכי נעם ושלום:
"אִישׁ יְחִידִי צָרִיךְ לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַמְּסַבְּבוֹ, שֶׁהוּא חֶבְרָתוֹ, צִבּוּרוֹ וְעַמּוֹ"
שבת שלום! ✨
כילד נגשתי לחנות ביקשתי עבודה כדי שיהיה לי כסף לדאוג לכל מיני מסכנים. הייתי בערך בן 6 והם בחנות בהתחלה היססו אבל הסברתי להם את המטרה. הם התרצו. הייתי כל בוקר מביא מהמכולת אוכל לאמא שלי. [לא הסכמתי שהיא תטרח] היו ימים שאמא אמרה לי שאין כסף לאוכל...והיא לא הבינה מאיפה צץ אוכל במקרר. ומשפחה לידי שלא היה שם אוכל לא ידעו מאיפה צץ להם אוכל.המוכרים בחנות פרחים [זוג נחמד] אמרו לי באחד הימים...היו ימים שחצי מהזרים היו נשארים בחנות. מאז ...והם רצו שאגע בכל זר ....כל כל זר שנגעתי בו נמכר.
טעות בלוגו של השיעור,כתוב פרשת וישלח,וזו פרשת וישב.
כנראה תיקנו...